אור ברסלב
יד הלוי - מסכת בבא מציעא הקדמה לאלו מציעות

יד הלוי - מסכת בבא מציעא

הקדמה לאלו מציעות

דף י"א

בס"ד - מצות השבת אבדה מופיעה בשני מקומות בתורה בפרשת משפטים (פרק כג פס' ד') "כי תפגע שור איבך או חמרו תעה השב תשיבנו לו" ובפרשת כי תצא (פרק כב' פס' א'-ג') "לא תראה את שור אחיך או את שיו נדחים והתעלמת מהם השב תשיבם לאחיך ואם לא קרוב אחיך אליך ולא ידעתו ואספתו אל תוך ביתך והיה עמך עד דרש אחיך אתו והשבתו לו וכן תעשה לחמרו וכן תעשה לשמלתו וכן תעשה לכל אבדת אחיך אשר תאבד ממנו ומצאתה לא תוכל להתעלם".

ישנן אבידות שאין צריך להחזיר לבעלים כגון: אבדה שנאבד והתייאש הבעלים מלמוצאה, אם מצאה המוצא לאחר שהבעלים התייאש אין צריך להחזיר.

על המוצא אבדה בדרך חייב להרימה ועובר בלאו אם מתעלם וצריך להכריז שנמצאה מציאה כדי שבעל המציאה יבוא ויקחנה. אך המוצא אסור לתת לכל מי שטוען שלי היא אלא חייב לדרוש ממנו סימנים שיוכח שאכן המציאה שייכת לו וחיוב זה נלמד מהפס' "והיה עמך עד דרש אחיך אותו וכו'", והקשה הפני יהושע למה צריכים לתת סימנים למאן דאמר ברי ושמא ברי עדיף שהרי המוצא הוא שמא ועמיתו ברי? ותירץ שאכן ברי ושמא ברי עדיף אך במציאה לו נתנה התורה חשיבות לברי ולכן צריך לתת סימנים.

תוכן העניינים

יד הלוי - מסכת בבא מציעא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה