דף ל"א
גמ': "בפניהם אמר רבא לכל אבידת אחיך לרבות אבידת קרקע".
במנחת חינוך תקל"ח א' צידד שלא רק לענין לאו דלא תוכל להתעלם אלא גם לענין עשה דהשב תשיבם. ויעו"ע בעין יעקב פ"א הלי"ז במקורות שם שממילא אף דדיני שומרים ממעטינן קרקעות בב"מ דף נ"ו. מ"מ חובת השבה יש בזה. בגמ' סנהדרין מובא גם על התועה בדרך שמצוה להשיבו. ואמר הגר"א וייס שליט"א (מח"ס מנחת אשר) דה"ה לשואל כתובת מחבירו. ואמר הרב שזהו אינו השבת אבידה דלא היתה שייכת איליו שנקרא אבידה.
רצה ארצה לא קשיא הא דאפה... רועה ארועה נמי... – בשיטמ"ק הסביר דברועה ארועה לא תי' הא דאפה לגבי מתה והא בדברא משום דברועה אין דרכה ללכת למרחק גם אם אפה לגבי דברא.