אור ברסלב

יד דוד על תענית· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף ל.

דף כט:

כיצד ישנה אמר רבי יהודה כן כתב רשי' דהכי גרסינן אמנם בנוסחתינו גרסינן אמר רבי יהודא כיצד ישנה ונראה דטעם דרשי' משום דאע"ג דרבי יהודא חברו של רשב"ג כדמוכח בפסחי' דף ק' דקאמר רשב"ג לא נחוש לדברי ר' יהודה חבירינו מ"מ אין סברא שרבי יהודה הי' מפרש דברי רשב"ג ולכן גרסינן בתחלה כיצד ישנה והוא תנא דברייתא שיאמר כן ומביא דברי ר' יהודא שהוא ג"כ סובר כרשב"ג:

בעשרה ופירש"י בעשרה בני אדם שהי' רגילין לסעוד עמו לכבודו ומכאן הקשה בתבואת שור דף קט"ז על מה שכתב במג"א בסימן תקנ"ב סקי"ד דט"ב שחל להיות בשבת לא יסעד בסעודת חברים וא"כ אנן דלא קיימ"ל כרשב"ג אף בחול מותר וכ"ש בשבת ע"ש. ולדעתי אף המג"א לא קאמר במי שרגיל בכך אף בימות החול א"צ למעט בוודאי אלא כוונת המג"א על סעודה עם חברים שאינו רגיל בה דאע"ג דמדינא גם זה מותר מ"מ מדכתב הרוקח דיאכל בדאבון נפש א"כ פשיטא גם דלא יאכל בסעודת חברים ובמרדכי פסק בלא"ה כרשב"ג דאין ת"ק חולק:

כל זמן שאינה כשלמים בריף גריס כל זמן שהיא כשלמי' וכנראה דזו גירסת רשי':

תוס' ד"ה ערב ט"ב כו' רוצה לומר בשני קדרות נראה דהתוס' מפרשים תבשילין היינו קדרות ומביאים ראי' מלשון לע"ז מה שקורין ב' מינים כמו ב' קדרות וא"כ נראה דהכל חדא הוא אבל וודאי ב' מינים אפילו בקדרה אחד וודאי דאסור ולזה הוצרכו התוס' להתיר מה שהוא ראוי לאכול כמות שהוא חי וכן מה שאינו ראוי לאכול כמות שהוא חי וכן מה שאינו ראוי לאכול לבדו בלי דבר כמו בצלים ועיין מהרש"א וזרע יצחק:

תוכן העניינים

יד דוד על תענית

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה