אור ברסלב

יד דוד על תענית· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף כח:

דף כח.

מעמד דמאי אלימא מעמד דשחרית הסוגיא תמוה דמאי מקשה ואי דמנחה קרבן עצים דחי ומנליה דמיירי בדאיכא קרבן עצים דילמא מיירי ביום שיש בו קרבן מוסף ואין בו קרבן עצים ואין לומר מדקאמר כל יום משמע אפילו יום שיש בו קרבן עצים וכן רצה לומר בהליכות אלי דף ע"ב וכתב דלזה נתכוון רש"י דגרסינן כל א"כ מאי מקשה אלימא דשחרית ת"ק נמי הכי קאמר ואדרבה דהוה ליה למפרך אדרבה דהלל נמי דחי דהא כל יום קאמר וכמו שהקשה בהליכות אלי שם ואם נאמר דהכי פרושא קרבן עצים הוא דדחי אבל לא קרבן מוסף דממ"נ קשה אי ת"ק סבר ג"כ דלא דחי מנחה א"כ הל"ל הא ת"ק נמי הכי ס"ל כמו שהקשה בשחרית ואי ת"ק סבר דמוסף דוחה מנחה א"כ שפיר קאמר ר' יוסי דאינו דוחה ונ"ל דבתוספתא איתא באחד בניסן לא הי' בו מנחה ונעילה מפני שיש בו קרבן מוסף וקרבן עצים וחכמים אומרים כל יום שיש בו מוסף קורין בו מוסף וכל יום שאין בו מוסף אין קורין בו מוסף ודבריהם אלו תמוהים הם. ועיין בחסדי דוד שנדחק בזה ורצה להביא ראי' לדברי הרמב"ם דהי' בכל יום מוסף ואדרבה קשה טפי על הרמב"ם דפסק כר"מ ודלא כחכמים ולכן נ"ל דהך חכמים היינו ר' יוסי אלא שהגמ' קצרה הברייתא וכן נראה מן הירושלמי שאמר שם הא מוסף יש בו מתניתין ר"מ היא דאמר מתפללין וקורין משמע דלחכמי' אין בו מוסף ואע"פ שלכאורא הירושלמי חולק בזה על הגמרא שלנו דסבר דכ"ע סברי דאין בו מוסף מ"מ שמעינן דלחכמי' דר"מ אין בו מוסף דוק' כדא' ר' יוסי כאן וא"כ כל הסוגיא אתי שפיר בזה דכיון דעל אחד בניסן קאי ר' יוסי מקשי שפיר דאי על מעמד דשחרית הא ת"ק נמי סבר גבי ר"ח ניסן דלא דחי מעמד דשחרית ואי דמנחה הא קרבן עצים וודאי דחה דמנחה כמו שאכתוב בסמוך אלא וודאי צ"ל דרבי יוסי אינו חולק רק אנעילה דסובר דלא דחי כי קרבן מוסף אינו דוחה רק מוסף וקרבן עצים אינו דוחה רק מנחה והשתא כל הסוגיא כפשוטה:

הלל דר"ח לאו דאורייתא. עיין רמב"ן ומגילת אסתר שורש ראשון י"א ע"ב ברכות י"ד ד"ה ימים:

רשי' מ"ש מוסף דידיה דלא דחי דקתני יום כו' והקשה מהרש"א דמהכא משמע דכל זה אליבא דר' יהושע וממאי דשקל וטרי תלמודא אי דמנחה קרבן עצים הוא דחי אלא דנעילה כו' א"כ מוכח דהסוגיא אזלא אליבא דר"ע ע"ש ולענ"ד ל"ק כי רש"י ביאר זה בדברי ר' יוסי דכתב רש"י ואת"ק קאי דאמר יום שיש בו מוסף אין בו נעילה הרי להדיא דמפרש דקאי על ר"ע אמנם מה שהכריחו כאן לפרש דקאי אר' יהושע כתב בהליכות אלי משום דלר"ע לא מקשי מידי דדילמא דלא דידיה דחי דהיינו נעילה דהוא מדרבנן משא"כ מוסף ע"ש בדף ע"ב נראה דס"ל להרב ז"ל דמוסף יותר מדאורייתא מנעילה ובאמת גם למוספין אין סמך מן המקרא כמו לנעילה ודוקא לג' תפלות שחרית ומנחה וערבית הביא סמך בר"פ תפלת השחר ואפשר לומר מדר"ע לא קשיא ליה דודאי זמן נעילה הוא מאוחר טובא כדמוכח סוף יומא וא"כ מדהוה טרודים בנעילה בוודאי לא הי' טרודים במוסף דאין סברא שיהי' כ"כ טרודים מן המוסף עד הנעילה אבל מר"י דאמר לא הי' במנחה ומנחה ומוסף סמוכים זה לזה וודאי כיון דהוה טרודים במנחה הי' נמי טרודים במוסף ואפ"ה הי' סבר דהוה מעמד ושפיר קשיא ליה:

תוכן העניינים

יד דוד על תענית

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה