אור ברסלב

יד דוד על תענית· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף כח.

דף כז:

וכי יחיד יכול לקרות דברי תורה ע"פ בצבור אלא כולן נכנסין והקשה בחקרי לב דף י"א ע"ב וכי בצבור אסור ובינו לבין עצמו שרי. והדברים תמוהים דוודאי בינם לבין עצמם הי' שרי כדאמרי' אלא כולם נכנסים וקורים על פיהם ומוכח מזה דרבי יוסי לא קפיד אלא שיהי' אחד קורא להוציא אחרים אבל על כולם לא איכפת ליה כיון דלא הוה להוציא. ולפ"ז קשיא על מה שכתב הטור א"ח בסימן מ"ט בשם הרא"ש דהא דאמרינן דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרן בעל פה היינו דוקא להוציא דזה דעת ר יוסי ולת"ק אפילו להוציא מותר ואפשר דסתמא במשנה כרבי יוסי דמדקאמר ובמנחה קורין ולא קאמר יחיד קורא משמע דכולן קורין כא' אמנם לדעת ר"ח דהביא הטור שם משמע דלא תליא אלא בדבר השגור בפי הכל ובוודאי הפרשה היתה שגורה בפיהם. ופסק ר"ח כת"ק ושוב ראיתי בחסדי דוד שכתב כן:

מה הפרש בין זו לזו. רש"י מפרש בין מנחה לנעילה ומקשה מ"ש דקרבן עצים דחי נעילה ומנחה לא דחי. אמנם התוספות פירשו מה הפרש בין קרבן מוסף לקרבן עצים ומתרץ קרבן מוסף מדברי תורה ולפיכך דחי מנחה אבל קרבן עצים מדרבנן לא דחי מנחה ובאמת לפי דברי רש"י קשה דקרי מנחה דאורייתא דוודאי מדרבנן היא והך דויצא יצחק אסמכתא בעלמא היא אלא שגם לפי דברי התוספות צ"ל כן דמנחה דאורייתא כמ"ש הם עצמם דהא בע"כ דרבנן דחי דרבנן שהרי קרבן עצים דחי נעילה וא"כ מ"ט לא דחי מנחה ובע"כ צ"ל דהוא דאורייתא ואפשר לומר דעכ"פ יש למנחה סמך מן התורה משא"כ נעילה ואפשר דה"ט שלא פירשו כפירש רש"י משום דמה הפרש בין זה לזה משמע דעל הדוחה קאי ולא על הנדחה כמו שפירש"י.

תוס' ד"ה אי ר"מ. עיין ביבין שמועה דף פ"ה ע"ב ובכנסת הגדולה על א"ח מהדורא קמא כלל ד'. ובלימודי ה' לימוד ס"א:

תוכן העניינים

יד דוד על תענית

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה