אור ברסלב

יד דוד על תענית· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף יג.

דף יב:

טבילה בחמין מי איכא. עיין תמורה י"ג ד"ה ואין המים שאובים:

רשי' טבילה בחמין מי איכא חמי האור הא שאובין נינהו. פירשי' פשוט הוא דהוה ס"ד דכל הטביל' בחמי האור א"כ כל המקו' כולה שאובין נינהו כיון דהוחם ע"י האור אי אפשר בענין אחר אלא בשאובין ועיין בבריכת המים הנדפס מחדש כתב דכוונת רשי' דמשום גזירת שאובין פסול וא"כ אפילו אין כולה שאובין פסול ואין דבריו נראין כלל ועיין מה שאכתוב בתוספות:

רשי' ד"ה כשאמרו אסור במלאכה לא אמרו אלא ביום כו' עיין במג"א סימן תקנ"ד שתמה על רשי' מפסחי' דף נ"ד ששם כתב רשי' גופיה דבט"ב אסור. ועיין מה שכתבתי שם. וביצחק ירנן ע"ד ע"ב. וראיתי בספר שדה הארץ דף קמ"ח ע"ד שהקשה לרשי' דהלא התם בפסחי' קאמר בהדיא בברייתא כשאמרו דאסור ברחיצה דוקא בת"צ מיירי ובאמת לא ידעתי מאי קושי' דהתם קאמר הגמרא בהדי' בת"צ תנא דוקא אבל מי יימר דהך דהכא היא הך ברייתא עצמה שהביא הגמר' שם אלא לפי מה שמתרץ הגמרא שם קולי קולי קתני אבל חומרא לא קתני ולעולם ט"ב חמיר לענין רחיצה מתענית וודאי קשה לרשי' כאן דמנל"ן דהואיל דגבי תענית שרי גם לענין ט"ב דילמ' ט"ב חמיר וצ"ל דרשי' כאן לא ס"ל הכי גבי מלאכה מה מצינו בפירוש בגמרא ועיין בשם הגדולים ח"ב דהביא בשם משנה למלך דפירש תענית אינו מרשי' אלא ממחבר אחר וכן מטין הדברים למי שמעיין בלשונו. ולפ"ז אין להקשו' מלשונות רשי' דהך מסכת למסכת אחרת ושוב עיינתי דוודאי הך ברייתא דהכא הא ברייתא דהתם בפסחים וצ"ע לרשי' כאן:

תו' ד"ה ואי פורע. הליכות אלי דף ע"ב:

תו' ד"ה טבילה בחמין. עיין ברדב"ז ד' ליווארנא סי' צ"ה שהוכיח מכאן דמותר להטיל מים חמין למקוה דאי ס"ד דאסור א"כ לא הוכיחו התו' דכולה שאוב פסול דילמא לעולם כולה שאוב כשר והכא בלא"ה פסול משום דחמין נינהו ועיין בתוס' תמורה י"ב ששם כתבו ג"כ כמו ראייתם דהכא. אמנם במרדכי הלכות נדה פירש בשם הר"ש דבאמת פסולא דהכא משום דחמין נינהו. ומה דקאמר משום דשאובים נינהו היינו כשאובין נינהו אמנם התוס' וודאי לס"ל הכי אמנם בבריכת המים דף ע' רצה להשוות דעת התו' ורשי' להר"ש וכתב דאף פסול דחמין אם המשיכוה כשרה ולכך שפיר הביאו התו' ראי' ואינו נראה כלל דמנליה להתוס' דפסולא דחמין הוכשרו בהמשכה ודילמא דוקא פסולא דשאובין ומנלהו להקשות וכבר השיב עליו הגאון מהרי"ט אלגאזי ודבריו נכונים ע"ש ועיין בזרע אברהם ח"א סי' י"ט:

תו' ד"ה וכן אתה אומר במנודה ואבל. עיין בריטבא שיש ב' גירסאות כאן בגמרא ונראה דהתוס' הי' להם הגירסא ראשונה ולא הוי גרסי ובמאי אי בחמין ומ"מ אף דלא גרסינן כן מ"מ פשוט הי' להמקשן דמיירי בצונן ובצונן קרי התוס' רחיצה כי פירוש רחיצה הוא צונן ולפיכך לפי גרסתם פירושא דהקושיא מאבל לאפוקי לפי דרך הגירסא אחריתא שהביא הריטב"א וכמו שהוא לפנינו הקושיא מתענית צבור ומה שמסיימים התו' אבל לא קאי אהא דבצונן כוונתם על דינא דרחיצה לא קאי. ועיין בהליכות אלי דף כ"ז ע"ב וביומא [לוח הטעות: ובזמנו] עדיין לא נדפסו חידושי הריטב"א:

תוס' ד"ה אמר רב חסדא. מרכבת המשנה אלפאנדארי ע"ד ע"ג:

תוכן העניינים

יד דוד על תענית

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה