אור ברסלב

יד דוד על תענית· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף יב:

דף יב.

לוה אדם תעניתו ופורע. שער המלך ח"א ק"ג ע"א. מחנה אפרים הלכות שבועות ז' ע"ד. חוט השני סימן כ"ה. שנות חיים רי"ד אהבת עולם והנה הב"י סימן תקס"ח דימה ההיא דלוה ופורע לנודר צדקה ואומר סלע זו לצדקה דיכול ללותו ובשער המלך השיג עליו דהתם היינו טעמא דלא קיימא עניים אבל היכא דקיימי עניים מחייב לאלתר והא הכא בתענית הוי כמו דקיימי עניים ובאמת כבר הקשה כן במחנה אפרים ותמהני שהרב שער המלך הביא דברי הרב מחנה אפרים באותו הפרק. ועיין בחקרי לב רי"ג. שהקשה על הרב מחנה אפרים דבצדקה שאני דאיכא בל תאחר משא"כ בנדרי תענית ליכא בל תאחר ואין זו ראי' דניהי דבל תאחר ליכא מ"מ אפשר דמחויב לקיים נדרו מיד ומ"מ אין הכל מודים בזה וכמו שהביא הרב חקרי לב. ועיין בר"ה ד':

ברבעא בתרא דיומא. עיין סוטה ל"ט ד"ה אם עונינו ענו בנו:

רשי' בפלגא דיומא דהיינו ריבעא נראה שכן היתה גירסת רש"י בגמרא בפלגא דיומא לפיכך הוכרח רש"י לפרש דהיינו פלגא של חצי היום דהיינו רביעא ומ"ש רש"י קורי' ויחל משה ומפטירים דרשו הקשה במרכבת המשנה להרב מהר"א אלפאנדארא בדף ל"א ע"ב ובדף קי"א ע"ב דהרי איתא לקמן דקורין בתענית הללו ברכות וקללות וא"כ איך כתב רש"י שקורים ויחל ולבסוף כתב דרש"י כתב כן לפי מנהגינו ולע"ד אפשר לומר עם מה שהקשה הר"ן כאן ובס"פ שני דמהכא משמע דלא הי' קורין בשחרית רק במנחה ואלו בירושלמי מוכח דהי' קורין גם בשחרית ולפיכך העלה בס"פ ב' דתלמודא דידן חולק על הירושלמי ואפשר דמשום קושיא זו סבר רש"י דמה שאמרו בתענית ברכות וקללות היינו בשחרית דוקא אבל במנחה היתה קריאה אחרת דהיינו ויחל כמו שאנו נוהגין והכא במנחה איירי לפיכך כתב רשי' ויחל וא"כ אין תלמודינו חולק על ירושלמי:

תוס' ד"ה אי מצי מצער. אהבת עולם:

תוס' ד"ה מה אסיפת זקנים. רצוף אהבה:

תוכן העניינים

יד דוד על תענית

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה