יד דוד על תענית· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף יא.
ואם היה חשוכי בנים מותר. וכתב רש"י שלא קיימו פריה ורביה ומשמע דחשוכי בנים לאו דוקא אפילו יש לו בן או בת שלא קיים עדיין פריה ורביה מותר ויש לתמוה על הט"ז בסימן תקע"ד שהשיג על הרא"ם וכתב בפשטות דחשוכי בנים דוקא אבל מי שיש לו בנים אע"פ שלא קיים פריה ורביה אסור דאל"כ הל"ל ומי שלא קיים פריה ורביה מותר איך לא הרגיש בדברי רש"י שכתב להדיא דמשום קיום פריה ורביה מותר ואדרבה לולא דברי רש"י הי' נראה להקל דלא מיבעיא מי שלא קיים פריה ורביה אלא אפילו אם קיים פריה ורבי' שהי' לו בנים ומתו והיה להם בנים באופן דקיים פרי' ורביה כמוזכר בא"ע סימן א' מ"מ כיון דהוא חשוכי בנים מותר אע"ג דבני בנים כבנים לענין זה לא אמרינן הכי ועיין באר יעקב ל"ו:
היושב בתענית נקרא חוטא. דברי אמת קונטרסים פ"ב ע"א. רצוף אהבה. זרע אמת בשו"ת סימן פ"ט. בית אברהם כהן צ"ה ע"א צ"ז. נדרים ט' ד"ה הרני בנזירות. סוטה ט"ו ד"ה סבר ליה:
תוס' ד"ה אסור לארס. עיין מהרש"א ונראה כוונתו לומר כיון דיוסף נהג במידות חסידות אע"פ שלא קיים פרי' ורבי' מנה נגמור דעכ"פ בקיים פרי' ורבי' אסור ולוי לא קיים פרי' ורבי' ולא רצו לנהוג בחסידות והב"י כתב מכח קושיות מהרש"א דהכל הוא אסמכתא בעלמא וקודם מתן תורה לא הי' אסורים כלל ומיתורא דקרא בטרם תבא שנת הרעב ילפינן דאחר מתן תורה אסור ולפי דרכו י"ל דוודאי אלו לא הי' ליוסף בנים כלל הי' משמש ודיוק' דקר' אינו שנולדו לו קודם הרעב הא אלו לא נולדו קודם הרעב לא הי' נולדים ברעב לפי שלא הי' משמש אלא דיוקא דקרא כך הוא אשר נולדו לו קודם שנת הרעב אבל בשנת הרעב לא נולדו לו בנים לפי שלא הי' משמש בשביל שהי' לו בנים וקושיות התו' הוא לב"ש דאמרי שני זכרים איך שמש לוי דבהך דינא לא פליגי ב"ש וב"ה ותירצו דבאמת מי שלא קיים פרי' ורבי' הוא רק מידות חסידו' או דקושיות התו' היא ממ"נ משום די"ל חשוכי בנים שלא קיים פרי' ורבי' כמ"ש רשי' או חשוכי בנים לגמרי כמ"ש הט"ז אמנם לכאורא מיוסף שלא שמש מוכח דחשוכי בני' דוקא וא"כ קשה מלוי וע"ז תירצו דלעולם חשוכי בנים לא דוקא אלא שלא קיים פרי' ורבי' ויוסף מידת חסידות נהוג או כמ"ש מהרש"א דקודם מ"ת לא הי' איסור כלל. וזהו דעת הב"י ממש והר"ן כתב והביאו הב"י דהשבטים לא הי' להם רעב ע"ש ונתחבטו האחרונים בדבריו. ונראה דכוונתו דוודאי יעקב ובניו הי' הרוב והי' נקראים ישראל ומשום יוסף שהי' יחיד לא הי' אסורים אבל יוסף הי' אסור בשביל השבטים שהי' הרוב. ועיין תועפת ראם כ"ג ע"ג. שנות חיים ב' ע"ג: עין יוסף כ"ד ע"א וע"ב יד אהרן א"ח סימן תקע"ד ובנחלת יעקב ושאר מפרשי תורה. ובאחרונים סימן תקע"ד:
תוס' ד"ה אמר שמואל. עיין מה שציינתי בגמ'. ובמנחת בכורים וביד אהרן סימן תקע"א ובמקום אחר הארכתי. ועיין זרע יצחק. צפנת פענח למהרי"ט קמ"ז ע"א. שנות חיים ר"ט: