יד דוד על תענית· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף י:
רשי' על החולה ונתרפא. אהבת עולם:
רשי' אל תראו עצמיכם. אזני יהושע פ' מקץ:
רשי' לשרוף באש ותוספות. גופי הלכות קכ"א ע"ד:
תוס' ד"ה איזה יחיד. רצוף אהבה:
תוס' ד"ה למה תתראו. אזני יהושע פ' מקץ:
תוס' ד"ה אל תתעסקו בדבר הלכה. שנות חיים נ"א:
תוס' ד"ה ואין בניהם דברי תורה. שנות חיים נ"א. אמרי שפר:
תוס' ד"ה פסיעה גסה. עיין בגופי הלכות קכ"ו דגבי ביקור חולים דאמרינן נמי בכה"ג קשה למה דוקא הראשון נוטל יותר מהשני ושם לא שייך תירוצו דהתוס ואפשר לומר דהתם אי אפשר בס' בני אדם שלא יהי' אחד מהם קרוב יותר לחולי מחברו ואע"פ שנכנסו כולם כאחד אותו שקרוב יותר מקבל בראשונה ואיך אפשר שיכנסו כאחד ומה דקאמר הגמרא בנדרים שיכנסו כא' ולאו דוק' ממש. ובשם הרב בעל משנה למלך מקשים דלהתוס' דדוקא פסיעה ראשונה אסור א"כ מאי קאמר בשבת קי"ג וכי בחול מי התירו שאני אומר פסיעה גסה נוטלת אחד מת"ק ממאור עיניו ודילמא לאחר פסיעה ראשונה שאלה דאינו נוטלת מאור עיניו ובחול מותר ולכן שאל דוקא משום שבת. ועיין ידי משה קנ"ו ע"ב ותועפת ראם דף כ"ד ע"ד ונראה דהתוספות ס"ל דוודאי אף לפסיעה ראשונה נוטלת אחד מת"ק מ"מ אסור לפסוע גם פסיעות אחרת שלא ירגיל עצמו לכך לפסוע תמיד פסיעה גסה ובכל פעם פסיעה ראשונה נוטלת ת"ק ממאור עיניו ובזה לא שייך דדש או כל התחלות קשות ולכן שפיר בחול מי התירו: