יד דוד על שבת· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף קז:
נצרר הדם אעפ"י שלא יצא. עיין כתובות ה' ד"ה דם מפקד פקיד:
השולה דג. עיין לעיל צ"ה ד"ה הצד:
הושיט ידו למעי בהמה. דרך המלך י"ג ע"ג. ע"ז כ"ו ד"ה סבר רב יוסף. כתובות כ"ה ד"ה ואמר:
רשי' ד"ה מחייב ואע"פי שאינו מחובר לקרקע כו' מאוירא (קארבי) [צ"ל רבי]. הגמרא מסיק שם בעירובין דמארעא קארבי דאי קציץ הזמא מיית כשותא. אמנם כוונת רשי' דוודאי באמת מאוירא קארבי (למראות) [למראית] העין שאינו מחובר לקרקע כלל רק אנו נותנין לו הדין של מארעא קארבי כיון דחזינן דמיית כשותא בקציצת היזמי. והרשב"א בחדושיו כתב בשם הרמב"ן כמו תליש' כשו' מהיזמי שהוא רביתיה חייב משום עוקר דבר מגדולו כך הושיט ידו למעי בהמה חייב משום עוקר הולד מגדולו וחייב על נטילת נשמה וסבר הרשב"א כי זה נקרא (גידולי) [גידולו] מן הקרקע גבי כשות שינק על ידי ההזמי וזה החידוש משמיע לן אע"פי שאינו יונק מן הקרקע ממש. ובטל (אורת) [אורות] חדש תמה על רשי' והרשב"א ולא קשה מידי:
תוספות ד"ה הצד את הפרעוש. יצחק ירנן נ"ד ע"ג: