יד דוד על שבת· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף קא.
רבי יהודה אומר עמוקה יו"ד ואין גבוהה יו"ד. מכאן קשה לי למה שכתבו התוספות לעיל גבי בור וחוליתה דחולית הבור לא נעשה על גבה רשות היחיד כל שאינה גבוה עשרה חוץ לבור ע"ש. אם כן מ"ש דופני הספינה שאין גבוהין יו"ד דהוי רשות היחיד ומצטרפין מה שהוא בתוך המים ולמה לא נאמר כן בבור שהוא בעומק הקרקע אם נאמר דבאמת דופן הספינה נמי לא הוי רשות היחיד אם כן במאי מיירי אי רחב ד' כרמלית היא ואיך שרי לזרוק להדיא שלא על ידי כחו מרשות היחיד לכרמלית דהיינו על חודה ואי ליכא רחב ד' והוה מקום פטור אם כן להך תנא שהוא רבי יהודה מותר מן הים לתוכו שהרי הוא סבר ברשויות דרבנן מותר להחליף וכן מתוכו לים שרי אפילו שלא על ידי כחו וצ"ע:
ביצאתא דמישן. קהלת יעקב י"ט ע"ג. מרכבת המשנה ח"א פי"ד דשבת הי"ו. וזרק ונח על גבו. עיין לעיל צ"ט ד"ה וזרק דף
רש"י ד"ה טרסקל וכו' שמידת הקנה עולה לו (בגבהה) [צ"ל בגובהו] וכו'. משמע מזה דוקא לפי שעומד על גבי קנה ואז מידת הקנה עולה לו הא אם היה טרסקל קשור למעלה באילן או בבית לא נעשה טרסקל רשות היחיד אפילו לריב"י אם אין הטרסקל גופו גבוה יו"ד וכן בערובין דף ל"ג כתב רש"י כי אמרינן גוד אחית מחיצת הטרסקל קנה מוקף מחיצה ע"ש הרי דוקא כשיש דבר שנקוף בו אז אמרינן גוד אחית או אסיק וכן בעמוד אף על פי שלמעלה במקום שהוא רחב אין יו"ד מכל מקום הרי למטה במקום הדק שבו יש על כל פנים דבר מה שיכול להקיף בו מחיצת אבל כשאין למטה דבר לא אמרינן גוד אפילו לרבי יוסי ברבי יהודה אם לא שהמחיצה גבוה יו"ד ואז אמרינן אםיק או אחית במים ואפשר שרי נמי בחורבה ואע"ג דשם בעירובין בתירוץ דלא הדרן מחיצות משמע מפירוש רשי' דתרתי לא אמרינן גוד אחית וחוקקין להשלים הא אלו היה כלכלה רחב ארבע הוה אמרי' גוד אחית אע"ג דליכא דבר למטה כבר נחלק הריטב"א על רשי' וגם בתוספות עירובין דף פ"ו בד"ה גזוזטרא מוכח דחולקין על רשי' דהרי כתבו בפשיטות דהיכא דלא הדרי מחיצות לא אמרינן גוד אחית והרי שם גבי גזוזטרא לא צריכין לחוקקין להשלים ולדברי רשי' היכא דאין צריך לחוקקין להשלים אפילו בלא הדרא מחיצות אמרינן גוד אחית אלא וודאי כדכתיבנא דכל היכא דצריך הדרא מחיצות צריך שיהי' דבר למטה אם לא שהיא גבוה יוד דאז אפילו בתלוי אמרינן אחית. ומעתה מה שהקשה מהרש"א בתוס' ד"ה וזרק ונח דניהי דפליגי רבנן עליה דריב"י בעמוד מודו אף על גב דאין שם יוד אם כן למה גבי גזוזטרא צריכין יוד לא קשה מידי דבשלמא גבי עמוד ניהי דלא הוי מחיצה יוד שרוחב ארבע מכל מקום למטה בצד הקצר יש דבר מה שנוכל להקיף בו מה שאין כן גבי גזוזטרא דליכא דבר מה רק תלוי באויר אי ליכא מחיצה יוד לא אמרינן גוד אחית ואף לפי מה שכתבתי דעמוד לא מיקרי מחיצה יוד לא קשה מה שהקשה מהרש"א בתוס' דלעיל ואף אם נאמר דעמוד מקרי מחיצה עשרה לא קשה מידי מ"ש גבי עמוד שכתבו התוס' לעיל דלא שרי לטלטל תחתיו. וגבי גזוזטרי שרי דהא תוס' לעיל כתבו זה לפי האמת דקיל הוא שהקלו במים ולא בשאר מחיצות וקיל הוא שהקילו בגזוזטרא וכמו שכתבו התוס' בדבור המתחיל ומנא תימרא דלהכי מייתי מר' טבלא דמוכח דוקא גבי מים הקלו. אמנם נראה דהרב מהרש"א הבין (דקושיות) [נדצ"ל קושיית; וכן להלן] התו' היא דאפי' אם נאמר דגבי גזוזטרא דצריך מחיצה מ"מ מחיצה עשרה לא בעי רק כל שהוא כמו גבי טרסקל ולפי מה שכתבתי זה אינו דכל דצריך מחיצה צריך נמי יוד אבל קושיות התוס' היא דאפילו מחיצה כלל לא צריך וקושיתם מיוסדת על פי מה שכתבו בעירובין דף פ"ו שכתבתי לעיל דגזוזטרא גופיה רשות היחיד היא והקשה הא לא הדרי מחיצה ותירצו כיון דליכא בקיעת גדיים סגי אף על גב דלא הדרי מחיצה. מיהו צריך לומר דטעם זה לא סגי אלא לגזוזטרי גופיה אבל לא לענין למלאות דנימא גוד אסיק נמצא לפי דעת המקשן כאן כיון דלא ידע לחלק בין בקיעת גדיים או לא הדרי קושיתם שם בעירובין לדוכתיה דמ"ש גזוזטרא גופי' למה תהוי רשות היחיד הא לא הדרי מחיצות דאי משום בקיעת גדיים הא לא ידע מזה וצריך לומר באמת דהמקשן הוה סבר דלא צריך הדרן מחיצות כמו שהיה סובר גם כן המקשן בעירובין דף ל"ג וכיון דלא צריך הדרי מחיצות אם כן גם למלאות תהוי רשות היחיד ומעתה גם קושי' ראשונ' של מהרש"א מתורצת ושפיר נקטו התוס' לס"ד דאין חילוק בין מים לשאר מחיצות דאלו לפי האמת דמחלקין לא קשה מידי דגזוזטרא גופיה לא צריך מחיצה אף על גב דלא הדרי מחיצה משום דליכא בקיעת גדים אבל לפי ה"א קשה כשם דגזוזטרא גופה לא צריך מחיצה כך לענין לשאב לא תבעי מחיצה:
רש"י ויש בקצר שלו. קהלת יעקב כ' ע"א:
תוס' ד"ה (ביציתא) [צ"ל הני ביציתא]. למנצח לדוד י"ג ע"ד:
תוס' ד"ה וזרק. למנצח לדוד י"ד ע"א זרע יצחק:
תוס' ד"ה ומנא תימרא. למנצח לדוד י"ד ע"א: