אור ברסלב

יד דוד על שבת· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף פו:

דף פו.

נתנה קאמרת או ראוי קאמרת. יש לדקדק מאי נפקא מיניה בזה אם נתנה או ראויה. ועוד היכא משני ראוי קאמינא מנא ליה הא דילמא לא טבלי רק בליל שבת ועיין בתפארת ישראל על הלכות נדה ולא הבנתי דבריו. אמנם נראה לי דלכאורה יש להקשות מהנך תנאי דסברי כרבנן אדנילף ממשה להוסיף יום אחד נילף מהקב"ה כשצוה ביום ד' על הפרישה הי' רוצה ליתן תורה ביום ויו ושמע מיניה דפולטת ביום ג' טהורה וצריך לומר דהקב"ה היה יודע שלא יפלטו ביום ויו ויוכל ליתן התורה אלא שלפ"ז קשה למה באמת הוסיף משה יום אחד וצ"ל דמשה היה סובר ניהי דהקב"ה רצה ליתן התורה כיון דטהורים הם על כל פנים הוה טבולי יום ואין ראוי ליתן התורה לטבול יום וזה הי' חומר' שרצה משה להחמי' שלא יהי' טבולי יום וא"כ בע"כ מוכרח דטבלו ביום ויו דאם לא כן למה הי' מוסיף משה יום אחד כיון שעיקר טעמא הי' שלא יהי' טבול יום אבל אי אמרינן באמת נתנה תורה לטבול יום הקושיא במקומה עומדת למה הוסיף משה יום אחד וצריך לתרץ זאת הקושיא בענין אחר למה קאמר ליה נתנה קאמרת וצריך אתה לתרץ הקושיא למה הוסיף משה יום אחד או ראוי' קאמרת אבל משה רצה להחמיר ולא קשה מידי ואמר ליה אדרבה ראוי' קאמינא משום הך קושיא ואין להקשות לפי זה מנא לן ללמוד שיעור עונת כיון דמשה עשה שלא יהי' טבול יום יש לומר דמשום זה לבד לא הי' משה מעכב נתינת התורה וגם משום עונת לבד לאשמעינן כמה עונת טמאות הי' יכול לאשמעינן במקום אחר כמו שכתב מהרש"א אלא וודאי תרווייהו איתניהו ומשום שני טעמים עשה משה. עיין למנצח לדוד י"ג ע"א:

ולטבלו ביני שמשא והקשה מהרש"א דילמא באמת ר"ע לא סבירא ליה בהשכמה עלה ע"ש ולרש"י לא קשה מידי דהא כיון דרש"י חולק על התוספות שמפרשים קושיא זו בה לראב"ע ולר' ישמעאל ובע"כ צריך לומר טעמא דרש"י משום דסבירא ליה דוודאי הך טעמא דמשה עלה בהשכמה שפיר הוה הכרח למילף מינה עונות אבל הך סברא דלטבול בני שמשי אין הכרח כלל ללמוד מזה עונת אם אין לנו הכרח אחר דפשטא דקרא משמע דהקפיד הכתוב על הימים ולא על העונת ומשום הכי לא ניחא לי' לרש"י לפרש הקושיא על ראב"ע ור"י אמנם לר"ע כיון דכבר יש לנו הכרח לשיעור עונת מכח הא דבהשכמה ירד שפיר מקשה דנילף עונה יתירה דזה שפיר יכולין למילף כיון דעונת בלאו הכי מוכרח ולפירוש התוספות יש לומר דבאמת אר"ע לחוד לא הוה מקשי אבל כיון דמקשי אר"י וראב"ע אגב מקשה גם אר"ע ולהכי הקושיא האחרת ולטבלו בצפרא בשבת לא ניחא להו לפרש כפירוש רש"י כיון דאף לפי פרושם קושיא זו לר"ע לבד היא היינו יכולין לתרץ באמת דהכרח ר"ע מזה הוא ולא סבירא ליה בהשכמה ירד לפי שיטתם ולכן מפרשים קושיא זו על דרך מנא לן כלומר דנימא הכי והכי לחומרא ולרש"י לא ניחא לפרש כן דאין דרך לומר שיהי' ספק בזה מתי טבלו:

ש"ז של ישראל במעי נכרית. עיין ע"ז ל"א ד"ה דאכלו:

אשה הוא דאית לה פרוזדר. עיין בכורות מ"ו ד"ה דאדם:

בחד בשבתא לא אמר להו ולא מידי משום חולשא דאורחא פירש הקב"ה לא אמר מידי ולפיכך בע"כ ואתם תהיו לי ממלכת כהנים אמר הקב"ה למשה ביום שני והוקשה לרש"י ניהי דלישראל לא אמר מידי משום חולשא דאורחא אבל הקב"ה אמר למשה ביום ראשון ורק משה לא אמרה לישראל רק ביום שני והוכיח רש"י דזה אי אפשר דמסתמא לא עלה משה כלל ביום ראשון שהרי כל עליותיו בהשכמה הי' ומיהא אי לאו טעמא דחולשא דאורחא הי' הקב"ה קורא למשה שאז בוודאי הי' עולה כי דוקא כשמשה עלה מעצמו הי' דוקא עולה בהשכמה אבל לפעמים הקב"ה קרא למשה באיזה עת שיהיה ומשה עולה וכן כשהקב"ה צוה לו לעלות ביום שלפניו אי לא אמר לו בפירוש הי' עולה ביום של אחריו בהשכמה וזה כוונת הרא"ם ומהרש"א בחידושי אגדות הבין כוונתו בדרך אחר ולכו השיג עליו שוישכם משה בבקר על פי ציווי הי' ולפי מה שכתבתי לא קשה מידי דוודאי כשהציווי הי' ביום שלפניו לעלות למחרת הי' עולה בהשכמה אבל כשהציווי הי' לאותו יום עלה תיכף יהי' לאיזה עת שיהיה ביום:

תוספות ד"ה אמר ר' יצחק. למנצח לדוד י"ג ע"ב:

תוס' ד"ה וכתיב התם החדש כו' ויש לומר דניחא ליה למילף הזה ומשמע אי לא הוי הזה הוה ילפינן שפיר מדבר מבמדבר אמנם בפסחים כתבו דלא ילפינן מדבר מבמדבר ומשמע דלא ילפיגן כלל ואפשר לומר על פי מה שכתוב בקרבן חגיגה סימן צ"א דלפירש ר"ת דהחדש הזה לא נאמרה לישראל בר"ח בוודאי עדיף טפי ללמד מחדש הזה ממדבר ובמדבר כי שם הי' אמירה וכאן לא הי' אמירה כדאמרינן יומא קמא לא אמר ולא מידי נמצא שם בפסחים הביאו פירש ר"י דגם החדש הזה נאמרה בר"ח והי' אמירה וכאן לא הי' אמירה אם כן אזדא ליה סברת הרב קרבן חגיגה לכן הוצרכו לומר דלא ילפינן כלל מדבר מבמדבר אבל כאן שכתבו פיר"ת יש לנו טעם שנלמד מהזה שלא הי' שם אמירה וגם כאן לא הי' אמירה ולא נילף מבמדבר ששם הי' אמירה לכן כתבו שפיר דניחא ליה למילף מהזה כיון דלה הוה אמירה אבל לולא זאת הוה ילפינן נמי מדבר מבמדבר:

תוכן העניינים

יד דוד על שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה