יד דוד על שבת· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף פד:
ומה פכין קטנים. עיין חגיגה כ"ג ד"ה יצא זה:
והא אית ליה טהרה במקוה. עיין יראים דף ס' ע"ב:
הא יש צמיד פתיל עליו טהור. עיין יראים קכ"ג ע"ב:
ערוגה שהיא ששה טפחים. מרכבת המשנה ח"ג פ"ד דכלאים ה"ט:
שנאמר כי כארץ תוציא צמחה. מהר"ם לובלין כתב דהך קרא אסמכתא בעלמא היא. וכן נראה מדברי הרמב"ם. אבל הר"ש בכלאים כתב דלימוד גמור הוא:
רש"י ד"ה מי לא עסקינן. בתי כהנה בית וועד דף ד' ע"ב. גט מקישר קל"א ע"א:
רש"י וכ"ש כלאי זרעים דרבנן. מגילת ספר לאוין קנ"ג ע"ד. שונה הלכות ל"ו ע"ב. משנה למלך פרק א' דכלאים ה"א:
רש"י ד"ה והמפרש ד' גרעינים בד' רוחות טועה כו'. עיין מה שהקשה מהרש"א לקמן בתוספות ד"ה וקים להו והקושיא גם לרש"י כאן דילמא טעמא דהמפורש ד' גרעינים דוקת דצריך להיות ג' טפחים לבד ומקום הזרע ולא שייך כאן תירץ מהרש"א דהא באמת מפרש בארבע רוחות רק הקרנות ולא כל הרוחות וצריך לומר דרש"י סבר דאין סברא כלל לומר שיהי' ג' טפחים לבד ממקום הזרע ולכן הקשה שפיר. אמנם מהרש"א לקמן הקשה לתוספות שהרי נחתו לסברא זו והקשו זאת לקושיא אם כן נתרץ בזה סברא אחרת:
תוס' ד"ה ומה פכן. זרע יצחק: