אור ברסלב

יד דוד על שבת· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף פד.

דף פג:

דתנן שלש עגלות הן. זרע יצחק:

ג' תיבות הן. עיין לעיל מ"ד ע"ב ד"ה מוכני:

ת"ר מדרס כלי חרס טהור. שו"ת דברי דוד סימן ח':

רש"י מפץ במת מנין כו' לפי שמצינו פשוטי אין כוונת רש"י לומר דבשרץ יהי' טהור לגמרי אפילו דחזי למדרס דהא במסכת נידה דף מ"ט גבי כל הראוי' למדרס כתב רשי' דראוי' למדרס מטמא בכל טומאות אלא כוונת רש"י דעיקר טהרת פשוטי כלי עץ מצינו בשרץ דאיתקש לשק ומת ילוף מניה לזה קאמר רש"י לפי שמצינו פשוטי כלי עץ טהורין ובא רש"י לבאר היכא מצינו שטהורין וכתב במגע טומאת שרץ שם מצינו דטהור ומת יליף מניה ועיין מה שאכתוכ בסמוך בתוספות:

תוס' ד"ה ולחנניא נראה לר"י כו' תימא כו' מדברי רשיי נראה שמפרש הא דקאמר ולחנניא משום שיש מקום לומר הא דמטמא חנניא ספינת הירדן היינו ספינה קטנה שאפשר לטלטלה ע"י בני אדם אבל ספינה גדולה מאוד שאי אפשר לטלטלה אלא על ידי שוורים מודה חנניא דלא מטמא וקא משמע לן רבא דאפי' הכי מטמא חנניא מעתה הקשו התוספות תימא כי לולא דברי רבא היתה הסברא נותנת דספינה גדולה אינה טמא לחנניא רק רבא משמיע לן דהסברא אדרבה להיפוך דאפילו ספינה גדולה טמא א"כ מנא לן דפליג רבנן בהא אחנניא כיון דמסברא אמר רבא כן ולפיכך הקדימו התוספות הא דנראה לר"י דאפילו מ' סאה משום דלכאורה יש לומר דלחנניא אין חילוק בין ספינה לשאר כלים וכל שהוא יותר ממ' סאה אפי' ספינה טהורה רק מה שהוא למטה ממ' סאה ספינה טמאה אף על פי שצריך לטלטלה בשוורים כיון דרוב הכלים שהם למטה ממ' א"צ לטלטל בשוורים. אמנם כל שהוא למעלה ממ' סאה דצריך דוקא לטלטל בשוורים בין ספינה בין שאר כלים טהורים דוודאי טלטול ע"י שוורים לא שמיה טלטול ולפי זה שפיר יש לומר כיון דחזינן דאף חנניא מודה למעלה ממ' סאה א"כ רבנן פליגי אף למטה ממ' סאה וסברי אדרבה לא פלוג בטלטול על ידי שוורים דלעולם לא שמיה טלטול אמנם כיון דנרא' לר"י דאף למעלה ממ' סאה טלטול ע"י שוורים שמיה טלטול ש"מ דסברא פשוטה היא ואין חילוק בין טלטול ע"י שוורים לטלטול ע"י אדם א"כ מה"ת יחלוקו רבנן ואף רבנן מודו דטלטול ע"י שוורים טלטול הוא:

תוס' ד"ה הנאה במדה. עיין לעיל דף מ"ד ע" בד"ה מוכנ. ובמשנה למלך פ"ג מהלכות כלים הלכה א' ובפרק כ"ז שם הלכה א' ובפני יהושע:

תוס' ד"ה אמר רב פפא. זרע יצחק:

תוס' ד"ה מפץ וכו' ואמר ר"ת דאין לו שום טומאה אלא מדרבנן כו'. עיין מהר"ם ומהרש"א. ואפשר לפרש כוונתם לבד מטומאת מדרס היינו שראוי למדרס כלומר דכלים של שיפה ושל גמי דראוי למדרס אז הם טמאיס בכל טומאה מדאורייתא אבל אם אינם ראוים למדרס אינ' טמאים אלא מדרבנן. ומה שכתב מהרש"א דאתא למעוטי טומאת נבילות רש"י בסוכה דף כ' כתב בהדיא דכלי הראוי למדרס אף בטומאת נבילות טמא. ועיין ברמב"ם פרק א' מהלכות כלים הלכה יוד וריש פרק כ"ג שכתב להדיא דהך דמטמא מפץ במת אינו אלא מדרבנן שפשוטי כלי עץ ושיפה וגמי במדרס לבד טמאין מדאורייתא אבל בכל שאר הטומאות מדרבנן כי זה דכל המטמא מדרס מטמא במת הוא רק מדרבנן. ואפשר להעמיס זה בדעת ר"ת אמנם אפשר לומר דהרמב"ם לשיטתו דכל דבר הנלמד בי"ג מדות מדברי סופרים קרי לה כמו שכתב בכלל השני מספר המצות שלו. ועיין מרכבת המשנה ח"ג פ"א דמקואות ה"ד:

תוכן העניינים

יד דוד על שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה