אור ברסלב

יד דוד על שבת· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף פא:

דף פא.

מיתיביה רבינא כו'. מדברי התוספות בביצה דף ל"ג נראה דלא הוי גרסו וחכמים אומרים או אפשר אף על גב דהוה גרסו הם מפרשים דהקושיא רק מר' אליעזר ולא מחכמים ואפשר דהוה מפרשים האי בעי' כפרש"י כאן משום טרחה ואי הקושיא מחכמים קשה קושיתם דכאן תיקשה מכולה שמעתן איך שרי לטלטל אבנים מקורזלות ולהכי מפרשים דמחכמים ליכא לאקשוי' דאפשר דלא פליגי חכמים במשנה בתרתי רק בהדלקה דלא כדש"י שמפרש בתרתי פליגי כי אין הכרח במשנה לפרשו כן אע"ג דנקטו ומדליק י"ל אי לא הוה קתני ומדליק הוה משמע דקאי אלחצות בו שיניו ובהדלקה מודו וא"כ כיון דחכמים דמתניתין לא פליגי על ר"א אין להקשות מחכמים דברייתא דהוה סתם במשנה ומחלוקת בברייתא והלכה כסתם משנה ולכן פריך מר"א דוקא וכיון דפריך מר"א לא קשיא אכולהי שמעתא דשרי לטלטל אבנים מקורזלות דלר"א ניחא דהוה כמו שלפניו אבל על הגג שפיר קא קשיא ליה דהא ר"א לא מתיר אלא לפניו וגג לא הוה כלפניו מיהא תרוצם שם צ"ע שכתבו לחלק בין הדלקה לקיסם מטעם דאדם קובע לו מקום והרי המקשן הכא לא נחית עדיין להך סברא ואפשר דעל המקשן לא הוצרכו לתרץ דלא הוה ידע מהך ברייתא כל מה שבחצר מוכן הוא אבל הוצרכו שם לבאר לפי האמת דידעינן מברייתא דר"א ס"ל כל מה שבחצר מוכן הוא. א"כ צריך לומר משלפניו לאו דוקא לכן הוצרכו לחלק בין אדם קובע לו מקום כמו שמתרץ הכא:

צרור שעלו בו עשבים. קרית מלך רב ח"א כ"ט ע"ד:

האי פורפיסא. עיין גיטין ז' ד"ה דילמא לא היא:

ומי אמר ר' יוחנן הכי. דברי אמת בקונטרסים ט"ו ע"ג:

והא אמר ר"י הלכה כסתם. עיין עירובין צ"ג ד"ה לא תימא. ב"ק ע' ד"ה כסתם:

רשי' מדריש לקיש דאמר מותר. יצחק ירנן מ"ט ע"א:

רשי' ד"ה חייב משום תלוש כו'. ונראה לי דהאי חייב לאו דוקא ואע"ג דהתולש ממנו חייב חטאת וא"כ ג"כ קשה קושיות רשי' איך שרינן לקנח יש לומר משום תלישת עשבים וודאי לא חיישינן דאינו מתכווין ולא הוה פסיק רישא אבל נטילת הצרור וודאי פסיק רישא הוא ואי הוה אסור מדאורייתא לא הוי שרינן כן פירש הב"י בסי' שי"ב. אמנם הרב המגיד בפ"ח דשבת כתב דרשי' לא גריס גבי והתולש ממנו חייב חטאת אלא אסור. והב"י כתב עליה דאין צריך. והלחם משנה נדחק בזה. והפר"ח בספר מים חיים כתב דה"ה לא דק. ולענ"ד טעמא של הרב המגיד משום דלא הוה מפרש טעמא של רשי' דאינו חייב על גבי יתדות משום דכשהוא על גבי יתדות נמי מחובר מקרי דזה דוחק אלא משום דלא היינו מקום גידולי ואף כל הפורפיסא על הארץ לאו מחובר מקרי מן התורה. ולפי זה קשה למה התולש ממנו חייב הלא לקמן דף ק"ח מוכח דהתולש מעציץ נקוב חייב משום דהיינו רביתי' אם כן כיון דרשי' סבר דלאו היינו רביתיה לענין שאם הגביה מן הקרקע ואינו חייב אם כן ג"כ לענין זה לאו היינו רביתיה שאם יתלשו ממנו יהיה חיייב לכן צריך לומר דרש"י באמת לא גריס והתולש ממנו חייב חטאת זה נראה לי נכון בכוונת הרב המגיד:

תוספות ד"ה וחכמים. זרע יצחק:

תוספות ד"ה והניחו. קהלת יעקב יו"ד ע"ב:

תוספות ד"ה והאמר ר' יוחנן. עיין יבין שמועה דף צ"א ומה שפירוש בדברי התוספות הוא נכון. ועיין זרע יצחק:

תוכן העניינים

יד דוד על שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה