אור ברסלב

יד דוד על שבת· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף עו:

דף עו.

חמשת רבעים קמח עיין עירובין פ"ג ד"ה שבעה רבעים:

פרק שמיני

ולא נאמרו כל השיעורין הללו אלא למצניעיהן. עיין משנה למלך פ' ח"י דשבת הכ"א:

תנא עיין על כל הסוגיא דלקמן ודברי רש"י ותוספות ידי אלי' כ"ו כ"ז:

כוס של ברכה צריך שיהי' רובע רביעית. עיין ב"ב צ"ו ד"ה כל חמרא ודף צ"ז ד"ה עד שיתן. פסחים ק"ח ד"ה ואת אמרת:

תוס' ד"ה חלב כדי גמיאה. עיין מהרש"א כי דבריו קצת מגומגמים גם בספר קקיון דיונה נתקשה בו וכונתו הוא דלכאורה יש להקשות כיון דלתירץ שני שכתבו התוספות דסתם חולב לגבינה ומיירי בחולב סתם הוה ניחא להו שחייב בשיעורא דגרוגרת ולא הוצרכו לתת טעם א"כ לעיל בתירוץ הראשון של ר"י כשאמרו דמיירי בחולב לגבינה בפירוש למה הוצרכו לטעם דחשוביה אחשביה דפשיטא הוא דחולב בפירוש לגבינה בתירץ הראשון הוה כמו חולב סתם בתירץ השני וכמו שבזה לא הוצרכו לטעם כן בזה ועל זה תירוץ דבשלמה לתירץ השני לא הוצרכו ליתן טעם כיון דמיירי שהוא כגרוגרת ביבש א"כ שפיר מחייב אפילו בסתם דהלא זה הוא השיעור דכל אוכלין בכגרוגרת אבל בתירץ הראשון דהוה רק כגרוגרת בלח שפיר קשה למה יהי' חייב אפילו חולב לגבינה בפירוש לזה הוצרכו לומר דאחשובו אחשבי היינו דאחשבי לגרוגרת זה הלח כאלו הי' יבש ולהכי מחייב ועל פי זה ניחא נמי הא דלא תירצי בתירץ הראשון דסתם חולב לגבינה והכא מיירי בחולב לגמיע בפירוש ושיעור גמיע זוטר מכגרוגרת משום דאי הוה תירצי הכי קשה לן למה נשער שיעור חולב לגבינה בגרוגרת כי מה שיעור שלו בשלמא לתירץ השני ניחא דהוה שיעור אוכלין אבל לתירץ הראשון דמיירי בלח קשה לכן הוצרכו לתרץ ולומר דאחשביה לגרוגרת הלח כאלו הוא יבש אבל אי הוה מיירי בסתם ליכא למימר הא אחשביה:

בא"ד והא דמחייב הכא היינו במפרש בהדיא לשתיה ק"ק אי במפרש מיירי למה נקט כדי גמיאה הא גם במפרש לשיפת קילור חייב וכמו שכתבו התוספות לעיל בד"ה הא דלא כר"ש ועיין לקמן דף ע"ח גבי חלב אכילתו שכיח ומה שכתב מהרש"א שם ועיין בתוספות פסחים ס"ה:

תוס' ד"ה ויעמיד על רביעית וכו'. ועוד י"ל דוקא מקדש. והקשה מהרש"א האיך אפשר לומד כן הא אמרינן בערבי פסחים דכוסות הללו צריך שיהי' בהן רביעית והרי כוס של ברכה אחד מהם והניח בצ"ע. ובאמת גמרא זו עצמה דעדבי פסחים הביאו התוספות בעירובין דף ע"ט לראי' שאי אפשר לומר מלא לוגמא ממש. וכן ביומא ושם לא כתבו הך תירוצא דדוקא מקדש ואפשר לומר דהך ועוד י"ל ס"ל דכל המסובים צריכים ארבע כוסות כנראה מסקנת התוס' ריש ערבי פסחים ד"ה ולא יפתחו לו. וכבר נראה מהסכמת רוב הפוסקים דדוקא אותו שמקדש צריך לטעום מלא לוגמא אבל אחרים המסובים לא וזהו שכתבו דוקא מקדש כלומר אותו שמקדש ומוציא אחרים אבל אחרים היוצאים בקידוש שלו א"צ לשתות מלא לוגמא וא"כ זה שאמרו ד' כוסות הללו צריך שיהיה בהם רביעית מיירי כשיוצאים ידי קידוש ולא מיירי הגמרא רק מדין ארבע כוסות ולהכי סגי להם ברביעית ואע"פ שיוצאים בקידוש של המקדש אעפ"כ צריכין לשתות מכוס שלהן מתורת ד' כוסות ולא מתורת קידוש שכבר יצאו ולהכי סגי ברביעית אבל אי לא יצאו ידי קידוש בשמיעה מאחר וצריכים בעצמם לקדש ולשתות מתורת קידוש ג"כ לא סגי ברביעית:

תוכן העניינים

יד דוד על שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה