יד דוד על שבת· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף עו.
כמלא פי פרה. פרי חדש במים חיים ב' ע"ג:
וכל היכא דלא שוי בשיעורייהו לא מצטרפי. תורף ההלכה לדעת רש"י דכוונת המקשה וכל היכא דלא שוי בשיעורייהו כו' כלומר דצירף לא מהני אלא בדברים דבצרופם יחד. המה ראוי' לדבר מה משא"כ כאן שאין ראוין בצירפם לשום דבר כי בהצטרפם לא יוכל בהמה לאכלם ורש"י לא סבירא ליה כסברת התוספות דאגב התבן יאכל העצה וא"כ למה יצטרף והביא המקשה ראי' לסברא זו דדבר שאינו ראוי' ביחד אין מצטרף מדתני וכו' ואמר ר"ש מה טעם כלומר ששם הקשה ר"ש הך קושי' בעצמו הלא אין ראוין ביחד ותירץ הואיל וראוין לטמאן מושב שאם חיבר משנים מהם טפח על טפח מטמא מושב כי ראוי' הוא למרדעת הרי דבעינן דוקא דבצדופם יחד ראוי' לדבר מה ומתרץ ה"נ חזי לדוגמא בתערובתם ומעתה לא קשה קושיות התוספות נימא לזרע ולרפואה דשם אין ראוי רק כל חד בפני עצמו לא בצירופם. אמנם התוספות ימאנו בפירוש זה לפי שהם מפרשים דוקא בגד שק או שק עם עור מצטרפי לפי שבכך הם ראוים ורגילים להתחבר אבל מה שאין רגיל להתחבר באמת אין מצטרף מעתה אי אפשר לפרש דברי ר"ש מה טעם כמו שמפרש רש"י דלא חזי למידי הא אדרבה הוכח דתני למידי דאי לא הוה ראוי לא הוה מצטרף כלי. לכן הם מפרשים דאפי' דבר שראוי' לחבר אין מצטרף. אלא דוקא כשיהיה לו בענין מה שיעור שוה אבל כל היכא שאין להם בשום דבר שיעור שוה לא מצטרפי אע"פ שראוים לחבר ותירץ ר"ש שיש להם שיעור שוה לעניין טפח על טפח שכל אחד בפני עצמו שיעורא טפח למושב אבל אי לא הי' שיעור זה של טפח ששוים בו כולם לא מצטרפי וא"כ הכא אמאי מצטרפי ומתרץ הכא נמי יש להם שיעור אחד לדוגמא ומה שכתוב מהר"ם לובלין בדברי רש"י דבריו לא ברורים לי:
הבגד והשק והעור. עיין משנה למלך פ' כ"ג דכלים ה"ד על דברי רשי' ותוספות:
רש"י ד"ה לחין. מרכבת המשנה ח"א פי"א דשבת ה"א:
תוס' ד"ה אכילה מרכבת המשנה ח"א פי"א דשבת ה"ג: