אור ברסלב

יד דוד על שבת· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף עג.

דף עב:

נתכוין לזרוק שתים וזרק ארבע שונה הלכות דף מ"ד ב"ק כ"ו ד"ה נתכוון:

אבות מלאכות ארבעים חסר אחת. פרי חדש במים חיים ג' ע"ב. קרית מלך רב ח"א כ"ט ע"א זבחים ק"ז ד"ה הני תלתין. שו"ת ר' בצלאל אשכנזי סימן מ"א:

החורש מגילת ספר לאויין ט' ע"א:

הקושר והמתיר. מגילת ספר לאווין י"ב.

והסותר המכבה. עיין לעיל ל"א ד"ה. וסותר על מנת לבנות:

תוס' ד"ה אלא לאו. מרכבת המשנה ח"ב פ"א דשבת ה"ו. זרע יצחק:

תוס' ד"ה הקושר והמתיר כו' וכן משמע בירושלמי. בירושלמי שלפנינו אין שום משמעות ולפי שראיתי לבעל קרבן העדה פירוש רחוק אעתוק [אעתיק] הירושלמי ואפרשהו וז"ל אמר ר' פינחס מתופרי יריעות למדו נפסק הי' קושרו חזר ונפסק לעשותן קשרים קשרים אי אפשר אלא חוזר ומתיר את הראשון אמר חזקיה ההן חייטא אומנא מבליע תרין ראשין והיידא אמרה דא דאמר ר' יוסי בר חנינא מאורגי יריעות למדו מ"ט אורך היריעה האחת כדי שתהא כולה תחת נפסק הי' קושרה מכוון שהוא מגיע לאריגה הוי שרי ליה ומעל לה ר' תנחומה בשם רב הונא אפילו ערב שבה לא היה בה לא קשר ולא תיימת ע"כ ופרושי דר' פינחס אמר שמלאכות קושר ומתיר הי' נלמד מתופרי יריעות לחברן שכשהיה נפסק החוט שהיה תופר בו הי' קושרו ואם נפסק עוד הפעם והי' צריך לקשור פעם שני והי' מגונה לעשות בו שני קשרים הי' מתיר החוט הראשון והי' קשה להירושלמי אם הי' מתיר הקשר אנא באים ראשי החוטים שהי' מתיר ואמר ר' חזקיה כי חייט אומן בקי בזה שיוכל להבליע תרי ראשי חוטין ואידך מ"ד (זה והיידא) אמר שלא היה נלמד מן התופרין רק מן האורגין שהי' צריכין לקשור החוטין לפי שהיה ארוכין אמנם כשבא לארגם הי' מתיר הקשר ומבליע שתי ראשי החוטין באריגה ועכ"פ נראה מן הירושלמי שאינו הולך על דרך תלמוד שלנו שאינו לומד מן אורגי יריעות אלא מציידי חלזון והירושלמי למד מן התופרי אומן והאורגים וגם אינו אומר שהיה זורקין החוטין גם מדברי הירושלמי נראה שאפילו קשר אחד לא היה בחוט ולפי גמרא דידן משמע דוקא שני קשרים לא היה מניחן. ואפשר דזה באמת כוונת התלמוד והלא לפני מלך ב"ו אין עושין כן אפילו חד קשר וש"מ דלא הי' קושרין במשכן כלל וה"ה דהוה מצי לאקשוי' תיכף רבא לאביי כן והוא על דרך שאמר ר' תנחומא שאפי' בשתי לא הי' קשר. ועיין במהר"ם לובלין:

תוכן העניינים

יד דוד על שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה