יד דוד על שבת· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף עב:
נתכוון לחתוך את התלוש וחתך את המחובר קרבן חגיגה ל"ד:
הרי לבו לשמים וכו' קרבן אליצור דף ד'.
אי דחזי אנטרדי. עיין ע"ז מ' ד"ה באנטרדי.
תוס' ד"ה נתכוון. עיין שבועות י"ט ד"ה פרט למתעסק זרע יצחק. ברכת הזבח קע"ו ע"א. מרכבת המשנה. ח"א פ"א דשבת ה"ח.
תוס' ד"ה רבא אמר וכו' ומההיא גופיה נמי יש לדקדק דחייב אע"ג דלא קיבלו עליה באלוה והקשה מהרש"א כיון דרבא אמר כהמן ולא כהמן דהכא לאו מיראה וא"כ כיון דלאו מיראה איירי ע"כ מיירי בדקבלו עליה לאלוה ודבריו תמוהים דודאי יש חלוקים משתחוה דרך כבוד לאדם שכמותו ומשתחוה לאדם נעבד מפני שמקבלו עליו באלוה ומשתחוה לנעבד מיראה והנה משתחוה לאדם שכמותו דרך כבוד וודאי מיירי ודומיא דהכי נעבד כהמן ג"כ בהכי מיירי כמו שכתבו התוספות ולאו בקבלו לאלוה אלא שאביי הי' מפרש מדהברייתא מפרש כהמן ש"מ דומי' דהמן בכל מילי אפילו מיראה חייב אפילו בלא קבלו עליה ורבא סבר כי דומיא דהמן לאו לכל מילי דומי' דהמן אלא לענין זה דומי' דהמן שעובדין אותו ולהכי חייב כיון שאינו מיראה רק דרך כבוד אע"פ שלא קבלו אבל מיראה פטור זה פשוט בכוונת דתוספות: