יד דוד על שבת· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף מא.
רחץ ולא סך עיין ב"ב נ"ג ד"ה הרחיצו:
מוליאר הגרוף מנחת בכורים:
אבל נותן הוא לתוך הכוס. פרי חדש במים חיים ב' ע"ב:
רש"י ד"ה דלית לי' גידודי. דברי רש"י צריכים ביאור והנ"ל ללישנא קמא דרש"י גרסינן הא דלית ליה גידודי הא דאית ליה גידודי והוא ע"פ הגהות מהרש"ל ופרושו ברייתא דלא יושט בדלית ליה גידוד ואז ליכא ספק דאסור משום חופר ומעשה דר' אבהו בדאיכא גידודי דלא שייך חופר ור"ז מסופק אי עקר ר' אבוהו או לא היינו אי עכ"פ שייך גזירה דחביות של שייטן אמנם ללישנא בתרא דרש"י אית ליה גדודי בוודאי שרי דלא שייך גזירה דחביות של שייטן כיון דדמי לכלי ורק באין לו גידודים אסור דדמי לנהר וא"כ לפ"ז לא גרסינן הא דאית ליה גידודי דמשמע דמעשה דר' אבהו באית ליה גדודי דא"כ מאי מספקא ליה לרבי זירא כיון דפשיטא דשרי ואי ר"ז מספקא ליה למה פשיטא ליה לרש"י אלא ש"מ דלא גרסינן ליה וכנראה דכן היה הנוסחא ישנה קודם שהגיה מהרש"ל רק הא דלית ליה גידודי ור"ז היה מספקא ליה על המעשה בעצמו שלא נזכר אם אמבטי דרבי אבהו היה לו גדודי ועקר או לא היה לו גדודי ולא עקר. וגם הרא"ש פסק דאם יש לו גדודי שרי והוא מפרש כפירש"י ש"מ כדכתבנא:
רש"י כאלו כופר. תולדת יצחק:
רש"י ד"ה שותין ואע"פ שהוחמו. תולדת יצחק:
תוספות ד"ה מוליאר. עיין מהרש"א שהקשה למה לא הקשו לרבה ולרב יוסף ממעשה דאנשי טבריה ולפי ע"ד לא ידעתי מאי קשיא ליה דהאמר עולא הלכה כאנשי טבריה ש"מ דאיכא תנאי דסברי כוותייהו וא"כ רבה ורב יוסף יסברו כהני תנאי. ואפשר לומר דהני תנאי שרי הטמנה אבל בהא לא נחלקו על החכמים דאם אסור לעשות כן שהמים אסורים בשתייה מיהו יש לחלק דהתם המים לא היה מבושלים כלל מע"ש כי כל שעה ושעה באו מים אחרים כנראה מדברי התוספות לעיל ד"ה מעשה אבל בדינא דשרי רבה ורב יוסף כבר נתבשל מע"ש ואע"פ שלא נתבשל כמאכל בן דורסאי אבל הכא שפיר קשיא להו דוודאי מיירי נמי שנתבשלו המים מע"ש: