יד דוד על שבת· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף לה.
רש"י ד"ה טהור מלקבל טומאה. מהר"י מטראני חי"ד סימן י"ז תוך התשובה.
רש"י ד"ה פשיטא דלר"י כו' נפיש טובא ומערב שמשי' בין השמשות דר"י והא ס"ד ואח"כ מתחיל הדיבור מישך שייך בדרבי יהודה כן היה הנוסחא הישנה וכן גרס מהרש"א ופרושו שהערב שמש הוא מתיר לאכול בתרומה וכדתנן הערב שמשו אוכל בתרומה וא"כ אף בכלות בין השמשות דר' יהודא לא נקרא הערב שמש בסופו ממש עד שיהי' בין השמשות דר' יוסי עבר ג"כ ואז נקרא הערב שמש לאכול בתרומה אמנם מהרש"ל סבר דכאן לא עסק לענין אכילת תרומה אלא לעניין הטבילה שצריך שיהי' ביום וודאי כדי שהי' הערב שמש אחריו כמ"ש רש"י בד"ה כהנים ובד"ה ספק וא"כ הערב שמשו שכתב רש"י כאן אין הכוונה על זמן אכילות התרומה אלא על הזמן שהוא ספק שהוא אסור לטבול וצריך להיות הטבילה לפניו וא"כ שפיר י"ל דלר' יוסי בסוף בין השמשות דר' יהודה נקרא הערב שמש לענין זה שלפניו מותר לטבול לר' יוסי ולכן גרס ברש"י דר' יהודה נפיש טובא ומעריב שמשו והוא סוף דבור וכוונתו על סוף בין השמשות דר' יוסי שנקרא הערב שמש לענין זה כמ"ש והדיבור שאחר זה מתחיל בין השמשות דר' יוסי מישך שייכי:
תוספות ד"ה תרי תלתא. קרית מלך רב ח"א ח"י ע"ב. מרכבת המשנה ח"א בקונטרס בריכות בחשבון.
תוספות ד"ה ואפילו כו' קהלת יעקב ל"ו ע"ד:
תוספות ד"ה וירד ויטבול ויעלה. עיין מהרש"ל שהגיה בתוספות קושיות הרשב"א דלמה נקט ויעלה ומהרש"א כתב דלא קשה מידי דהרי צריך לומר השיעור שיש עד בין השמשות יע"ש ובוודאי דמהרש"ל מצא כן בתוספות שאנץ הקושיא ולא בדאו מלבו ח"ו אמנם באמת בירושלמי כמו שהעתיקו הרמב"ן בתורת האדם והרשב"א בחדושיו לא כתוב ויעלה אלא טובל ועולה דהיינו שעולה מטבילתו חזקה שביום טבל ובאמת נראה שהרמב"ן מפרש הך ויעלה שאמר בגמרא דידן שיעלה מטבילתו (לא שיעלה לראש הכרמל) [לוח הטעות: כמ"ש הרשב"א בחדושיו כתב שאין הפי' כן אלא שיעלה לראש הר הכרמל] וזה הי' כוונת הרשב"א בעל התוספות שמביא מהרש"ל דלמה נקט ויעלה לפרושו לראש הכרמל ואי משום התחלת בין השמשות הלא כבר התחיל בעלייתו מן הטבילה כמו שאמר הירושלמי זה נ"ל בכוונתו: