אור ברסלב

יד דוד על ראש השנה· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף ל.

דף כט:

שוה היובל לר"ה כו' אלא שביובל תוקעין בין בב"ד כו' וכל יחיד ויחיד חייב לתקוע. והקשה בשער המלך ח"א דף פ"ו ע"ד דמ"ש אם חל ר"ה בשבת גזרו שלא לתקוע משום שמא יעבירנו וביום הכיפורים ביובל לא גזרו משום שמא יעבירנו ותירץ עם מה שתירץ הפר"ח לקושיות הרא"ם דלמה לא גזרו משום שמא יתקן כלי שיר ותירץ הפר"ח דא"כ הוי מחזי כחוכא ואטלולא דגזירה זו שייך בכל י"ט וא"כ נגזור בשבת ולא בי"ט הוי כחוכא ואטלולא והכי נמי הרי גזירות שמא יעבירנו שייך בכל יום כפור וא"כ צריך לבטל מצות תקיעת שופר מכל וכל ביובל ואם נאמר דדוקא בשבת נגזור ולא ביום הכפורים הוה כחוכא ואטלולא ושוב סתר תירוצו לרפרם דאמר אין ערוב והוצאה ליום הכפורים א"כ ביוה"כ לא שייך למגזר שמא יעבירנו וא"כ נגזר בשבת והניח בצ"ע. ולע"ד נראה דל"ק דהא לעיל דף ט' אמרינן יובל היא אע"פ שלא שמטו יכול אע"פ שלא תקעו ת"ל היא ורבנן אמרי דהכל מעכב ביובל וא"כ מה"ט בר"ה גזרו דר"ה לא תליא בתקיעה דאפילו אם לא תקעו ר"ה הוא אבל ביובל דהתקיעה מעכב ואם לא תקעו אינו יובל לא רצו לגזור ואע"ג דמשמע התם דסגי בתקיעת ב"ד אפשר לומר דהיינו דוקא לרבי יוסי שצריך לומר כן לחלק בין שלוח עבדים לשופר אבל לרבנן דאמרי הכל מעכב אפשר לומר דלא סגי בתקיעת ב"ד לבד ואפילו דרבי יוסי דאמר דסגי בתקיעת ב"ד לבד אפ"ה לא רצה לגזור אולי בשום זמן מהזמנים לא יהי' ב"ד (שיקדשו בו החדש דהא הך ברייתא כר"א אתיא) ויבטל היובל לכן לא עשו שום גזירה מיהו לרבי יהודא דאמר דתקיעת שופר ביובל אינו מעכב אפשר נמי דס"ל דגזרו ביובל כשחל בשבת כמו בר"ה או דצ"ל כתירץ הרב שער המלך ולית ליה דרפרם ורפרם אית ליה כרבי יוסי וחכמים:

שוה היובל לר"ה. עיין לעיל כ"ז ד"ה כמאן:

דאיבני בלילה כו' דאיבני בחמיסר עיין שבועות ט"ו ד"ה אין בנין:

רבי יוחנן בן זכאי בשיטת רבי יהודה אמרה והקשה בפני יהושע דמאי דוחקא דרב נחמן בר יצחק לומר דבשיטת ריב"ז אמרה וצריך לדחוק דריש והתקין ע"ש ומה שתירץ הוא דוחק כמו שיראה המעיין אמנם נראה דרב נחמן בר יצחק הוצרך לתרץ כן כדי לתרץ לר"י ולר"ש בן לקיש דאמרי בפסחים דאף בזמן המקדש האיר המזרח מתיר וא"כ קשה למה אסור ולא שייך תירוצא דגמרא להכי הוצרך לומר כן ולזה נראה שכיוונו התוספות שם במנחות ומהרש"ל בסוכה דף מ"א מחק אמר ר"נ בר יצחק רק ר"נ בר יצחק ונראה ג"כ שלזה נתכוון דרב נחמן בר יצחק בא לתרץ קושיות הגמרא כי התירץ לא שייך לר"י ולר"ל. ועיין שם במהרש"א שמסקנתו ג"כ נראה כן ועיין בקרבן אהרן ובאמת אין לדבריו הבנה ונראה שט"ס נפל בדבריו וקל לתקן ובידי אלי' דף מ"ח השיג עליו בחזקה אמנם הדברים פשוטים כמ"ש דט"ס נפל בדברי הרב קרבן אהרן:

תוס' ד"ה לא לעולם. עיין בפני יהושע ומ"ש ליישב דברי רשי' בחומש ביום הכיפורים תעבירו שופר בכל ארציכם אפילו בשבת ולא בר"ה וכתב הטעם בר"ה משום ספיקא דירחא ע"ש והנה וודאי לדעת הסוברים ספיקא דאורייתא אסור מן התורה אי אפשר לומר כן דאיצטרך קרא למיסר ספיקא דפשיטא דאסור ואפי' לדעת הסוברים דספיקא דרבנן מדרבנן אפשר הכי נמי אסור כיון דאיסור שבת וודאי ומצות י"ט ספק ואין ספק מוציא מידי וודאי ומלבד כל זה עיקר דבריו דחוקים טובא דודאי דתקיעות שופר דומיא דרדיית הפת היא ורדיית הפת וודאי ליכא איסורא דאורייתא כלל כדמוכח מדברי התוס' ואין מקום להאריך:

תוכן העניינים

יד דוד על ראש השנה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה