אור ברסלב

יד דוד על ראש השנה· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף כט:

דף כט.

במקדש הי' תוקעין. כבר ידוע מחלוקת רשי' והרמב"ם דהרמב"ם מפרש מקדש אף על ירושלים ורשי' פירש דוקא מקדש וזה ג"כ דעת הראב"ד בהשגות פ"ב דשופר. ונראה כי וודאי הרמב"ם מודה דכמה פעמים מקדש הוא דוקא מקדש כמו שנראה בפ"י דעירובין שכל מה שנזכר שם במקדש הוא וודאי דוקא במקדש ולא בירושלים והרי לעיל דף כ"ז גבי חצוצרות אמר ליה רבא לא אמר אלא במקדש וקאמר בתר הכי דדוקא בשער המזרח ובהר הבית הרי להדיא דמקדש דוקא אלא וודאי דוקא כשיש הכרח מפרשינן מקדש על ירושלים וכאן יש הכרח שהרמב"ם מפרש ועוד זאת היתה ירושלים יתירה היינו בבניינו. וכמו שפירשי' ג"כ ואע"ג שלפירשי' הוא תמוה לפרש כן. וכמו שהקשה מהרש"א ושאר מפרשים עכ"פ נראה כי עיקר פירושו ועוד זאת היתה יתירה על שעת הבנין קאי וא"כ כיון דאפילו הסמוכים הי' תוקעים א"כ בירושלים בוודאי הי' תוקעין ומה שכתב הרא"ם לחלק כי אנשי ירושלים הי' יכולין לשמוע במקדש זה לס"ל להרמב"ם וא"כ בע"כ צריך לפרש הכא מקדש אפילו ירושלים ובזה מתורץ מה שהרבה להקשות בדרך המלך דף כ"ט ע"א דבכמה מקומות מצינו מקדש דוקא ושוב נדפס ובא גט מקושר להרב נחפה בכסף וראיתי לו בדף קט"ו ובדף ק"נ שכתב כן וע"ש שהאריך:

משחרב בה"מ התקין ריב"ז. עיין ע"ז י"ג ד"ה אין מקדישין

אחד יבנה ואחד כל מקום שיש בו ב"ד עיין זבחים צ"ב ד"ה ושקבל: פסחים פ"ה ד"ה אחד עצם: מנחות ס"ג ד"ה ר' יוסי:

ועוד זאת היתה ירושלים יתירה על יבנה. מלכי בקודש דף ע"ט ע"ד צרור החיים ע"ב ע"ד:

א"ר לוי. עיין מה שכתבתי בדף ל"ג:

מדאוריית' משרי שרי. ונתקשה מאוד בספר מקום שמואל דא"כ למה נאמר זכרון תרועה וכתב כי קושיא זו צי אדיר לא יעבירנה ונכנס בדוחקים גדולים ע"ש אמנם באמת ל"ק כלל ונעלם ממנו אחר המחילה דברי רשי' בחומש פ' אמור שכתב זכרון תרועה זכרון פסוק זכרונות ושופרות לזכור להם עקידת יצחק וכתב הרא"ם שרש"י סובר דזכרון הפסוקים הוא מדאוריית' לדעת רשי' והביא ראיות לזה וכתב עוד דבע"כ צ"ל כן דהרי דרשת ר' לוי נתבטל דמוקי זכרון תרועה בשבת לפי המסקנא דבשבת מותר מן התורה וא"כ בע"כ צ"ל דלזכרון פסוקי' אתא וע"ש אמנם הרמב"ן חולק על רשי' וסובר דזכרון הפסוקים מדרבנן אמנם אף גם הוא יישב לפי דרכו כי זכרון תרועה כמו יום תרועה ואמר זכרון לפי שהתרועה הוא לזכרון כמו שנאמר ונזכרתם ע"ש. ועיין בבית ישחק דף י"ז ע"ד מה שהביא בשם התניא שבאמת דברים תמוהים הם כמ"ש שם:

הכל חייבין בתקיעת שופר. מגילת ספר עשין כ"ג ע"א:

שמא יעבירנו. עיין שער אפרים דף ט' ע"ג. צרור החיים דף ס"ט ע'. ידי משה קנ"ח ע"ד. ועיין מרכבת המשנה אלפאנדארי צ"ט ק'. רוח אלי' בלשונות דף למ"ד ע"א וע"ב. באר יעקב ל"ו ע"ד. לימודי ה' לימד קכ"ט. יצחק ירנן ע' ע"א ודף קכ"ג:

והיינו טעמא דלולב לשון לימודים ק"ח ע"ג שער המלך ח"א פ"ו. צרור החיים ס"ט ע'. רוח אלי' בלשונות ל"ב ע"א:

רש"י אבל לא במדינה. הליכות אלי דף מ"ז:

רש"י ועוד זאת היתה ירושלים יתירה בבנינה דברי רשי' תמוהים הם כמו שכבר נתעוררו המפרשים ועיין מהרש"א שנראה שרצה לתרץ דהיינו בזמן שהי' סנהדרן בירושלים שגלו ומה שכתבו התוספות לאחר החרבן היינו לאחר הגלות ואחר המחילה רבה דבריו תמוהים לי חדא דהא קאמר משחרב בית המקדש התקין ריב"ז שיהי' תוקעין בכל מקום שיש בו ב"ד וא"כ לאחר החרבן היתה תקנת ריב"ז ובאותו העת ירושלים חרבה ותו דוודאי אף בזמן שהי' סנהדרן בחניות או בירושלים לא הי' תוקעין בב"ד אלא במקדש בלבד הי' תוקעין ולא בב"ד דהרי מוכח בגמרא בסמוך דביבנה התחילה התקנה שתקעו בראשונה ובני בתירה הי' מסופקין ואמר להם ריב"ז כבר נשמעה קרן ביבנה ואי מקודם לזה הי' תוקעין בב"ד א"כ מאי נסתפקו בני בתירא כיון שכבר מקודם תקעו גם בירושלים בב"ד כי גלות יבנה היתה אחר ירושלים אלא וודאי כל זמן שהמקדש קיים לא הי' תוקעין אלא במקדש לבד ואף שהי' ב"ד בחנות או בירושלים לא הי' תוקעין עד אחר החורבן שבאו ליבנה התקין ריב"ז שיהי' תוקעין בב"ד וא"כ דברי מהרש"א תמוהים הם ודברי רשי' צ"ע ומה שתירץ בספר יום תרועה כבר השיבו עליו בספר יד אהרן סימן תקפ"ח ובספר גט מקושר דף ק"נ וע"ש ובספר בית ישחק דף י"ז ע"ד י"ח. שהשיג על מהרש"א קצת ממה שכתבתי:

רש"י מלאכה היא בתמי'. ברא"ם פ' אמור העתיק הגמרא הא מלאכה היא וכן בביאורו על הסמ"ג דף רס"ד ע"ג נראה שכן היתה נוסחתו ותיבת לאו ליתני' וזה הי' גרסת רשי' ולכן כתב בתמי'. ועיין זרע יצחק. תולדת יצחק רצוף אהבה:

תוס' ד"ה אבל לא במדינה. מלכי בקודש קכ"ו ידי אלי' דף וי"ו. צרור החיים דף ע"ב ע"ד. יד אהרן א"ח סימן תקפ"ח. מרכבת המשנה ח"א פ"ב דשופר ה"ט. נחפה בכסף קפ"ט ע"א. שדה הארץ פ"ו:

תוס' ד"ה הוא לאו מלאכה הי' רצוף אהבה:

תוס' ד"ה רדיית הפת. זרע יצחק. נחפה בכסף קפ"ח ע"ב עמ"ש לקמן דף ל"ג ע"א גבי אין מעכבין את התינוקת:

תוכן העניינים

יד דוד על ראש השנה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה