אור ברסלב

יד דוד על ראש השנה· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף כט.

דף כח:

ת"ש נתכוון שומע ולא נתכוון משמיע כו' וקתני לא יצא כבר נתחבטו רבים בפירוש הסוגיא והפירוש הנכון כמו שכתב מהר"ש אלגאזי בספר גופי הלכות דף ק"כ ע"ב קתני משמיע דומיא דשומע מה שומע שומע לעצמו כו' כלומר כשם דנתכוון שומע היינו השומ' כיון עצמו לצאת דומיא דהכי מיירי לא נתכוון משמיע היינו שלא נתכוון כלל אפילו להוציא לעצמו (וכן נתכוון משמיע היינו שנתכוון משמיע להוציא לעצמו ולא נתכוון שומע שיצא) וקתני לא יצא משום שלא נתכוון משמיע לעצמו הא אלו הי' מתכוון משמיע לעצמו אע"פ שלא הי' מתכוון להוציא אחרים הי' יוצא השומע כשהוא מתכוון לצאת ומתרץ תנאי היא. אמנם ראיתי להר"ם בביאורו לסמ"ג בדף רס"ד ע"ב שכתב וברייתא דנתכוון שומע ולא נתכוון משמיע ס"ל כרבי זירא ואע"ג דמתרץ רבה אשנויא דחיקא לא סמכינן נראה מדבריו דמהך ברייתא סייעתא לרבי זירא וקושי' לרבא וכן נראה מדברי הרא"ש כתב דברייתא כרבי זירא משמע ובוודאי לפי הנוסחא דידן קשה וכנראה מדברי הרא"ש מדקאמר עד שיתכוון שומע ומשמיע. ואפשר לפי דבריהם הא דקאמר קתני משמיע דומיא דשומע תירוצא הוא לתרץ לרבא דהקושיא סתמא מדאמר עד שיכוון שומע ומשמיע דמשמע כר' זירא ומתרץ משמיע דומיא דשומע וא"כ אין קושיא והך תירוצא דמשמיע דומיא דשומע קרי להו הרא"ש והרא"ם דוחק. אי נמי אפשר לומר דלעולם הקושי' לרבא משמיע דומי' דשומע וסבר משמיע לעצמו כמו ששומע לעצמו אף משמיע לעצמו אלא שלא נתכוון להוציא וקתני לא יצא אע"פ שמשמיע לעצמו והכי משמע לקמן דסתם משמיע עכ"פ הוה לעצמו ומה שכתבו דתירץ רבא דוחק היינו תירץ אחר שאמרו לעיל כי על זו הקשיא מברייתא לא אמר רבא שום תירוץ. ועיין תולדת יצחק. ובית ישחק דף ט"ז.

כל הברכות כולן אע"פ שיצא מוציא. לימודי ה' לימוד קכ"ח. עיין ברכות מ"א ד"ה עד שיאכל:

פרק רביעי

תוכן העניינים

יד דוד על ראש השנה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה