יד דוד על ראש השנה· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף כד:
והא רבן גמליאל. מרכבת המשנה ח"ב פ"ג דעכום הי"א:
שאני ר"ג דאחרים עשו לו. עיין נחפה בכסף ל' ע"ד:
תוס' ד"ה חוץ מפרצוף אדם. רצוף אהבה:
תוס' ד"ה לא תעשון אתי. רצוף אהבה:
תוס' ד"ה שאני ר"ג כו' בספר נחפה בכסף הקשה מדבריהם למה שכתב הפר"ח בסימן תס"ח דבאיסור דרבנן ליכא שבות ועוד הקשה ממה שכתבו התוספות תחלה דאפילו באיסור דרבנן ואח"כ כתבו דבהפועלים יש בעיא אי באיסור לאו יש שבות הרי כבר כתבו דאפילו באיסור דרבנן יש שבות ולע"ד כוונת דבריהם הוא דדוקא באיסור דרבנן שעיקרו מן התורה יש שבות אבל באיסור דרבנן גרידא ליכא שבות וכ"נ קצת ממה שכתבו בהפועלים וזה כוונתם כאן במה שכתבו דאפילו באיסור דרבנן יש שבות אלא שלכאורא יש לומר דדוקא באיסור סקילה כמו שבת יש שבות בעצמו ואפילו באיסור דרבנן דהוה שבות דשבות אסור אבל באיסור לאו גרידא לא שייך שבות כלל וכאן לא הוה רק איסור לאו לזה הביאו ראי' מהפועלים דאפילו באיסור לאו שייך שבות. ובמה שתירצו דמשום מצוה התירו עיין מה שכתבתי בשבת דף קכ"א שהרב יד אהרן הקשה ממה שכתבו התוספות בגיטין דדוקא גבי מילה דהיא גופה דחי' שבת וכוונתו לתרוצו שקידוש החדש נמי דחי' שבת וכעת בא לידי ספר בית דינו של שלמה וראיתי לו בדף ל"ד שהקשה על תירץ זה בשלמא מילה דדחי' שבת א"כ אנו מתירין שבות דשבת אבל אטו משום דדחי' שבות דשבת דחי' נמי שבות דלא תעשון אתי וכי מה ענין זה אצל זה ובאמת קושיא היא בכל זאת לא בשביל זה נאמר דדברי התוספות סותרים זה את זה כמו שחשב הרב בית דינו של שלמה שהרי בוודאי לענין שבותים אין לך אלא מה שאמרו חכמים. ולדעת הסוברים דלא התירו שבות במקום מצוה צריכין לתרץ כל המקומות שהתירו חז"ל במקום מצוה ולזה נאמר כי כל מצוה חמורה שדוחה את השבת לא העמידו חכמים איסור שבות בה בין שיהי' שבות דשבת בין שיהי' שבות דאיסור אחר ומחמת רוב חומרתא נגעו בה שהיא דוחה שבת ולא משום שדוחה שבת נאמר שידחה איסור דוקא שהרי בכה"ג דאשתפך חמימי לדעת קצת פוסקים לא דחי שבת ודחינן המילה רק משום גדולתה שהרי אמרו בנדרים גדולה מילה שדוחה את השבת החמורה וכן נאמר לענין קידוש החדש ושאר מצות הדוחים שבת כנ"ל:
תוס' ד"ה ראינו. מרכבת המשנה אלפאנדארי ק"ח ע"א