אור ברסלב

יד דוד על ראש השנה· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף כד.

דף כג:

ת"ר אחד אומר גבוה שתי קומות וכו' קשה כיון דמוכרחין לומר דרגילין העדים לטעות בגובה קומה אחת א"כ אחד אומר גובה שלש ואחד אומר ה' למה עדותן בטלה נימא דבאמת הי' גבוה ד' וחד טעי חד קומה בפחות וחד טעי חד קומה ביותר דבכה"ג אמרינן בפסחים דף י"ג ולמאי דכתבו התוספות דלא תלינן הטעות בשנים ניחא אבל למפרשים דלא פירשו כן קשה והי' מקום לומר ניהי דמתרצין עדותן אבל מ"מ עדותן בטלה מה שהן מעידין עכשיו דמנ"לן דהכי הוה אבל קשה דא"כ מאי פריך בשבועות למ"ד שתי כתי עדים המכחישין זו את זו עדותן בטלה ודחק לתרץ כמו שכתבו התוספות דמהיכי תיתי לפסול העדים כיון דיש לתלות בטעות ובדוחק יש לומר דגם באחד אומר שני קומות ואחד אומר ג' לא תלינן הטעות בגובה קומה אלא רק בחצי קומה ואומרין שהי' שני קומות וחצי ואחד טעי בחצי קומה למטה ואחד בחצי קומה למעלה אבל קומה שלימה לא עבידי דטעי ושוב ראיתי בטורי אבן שהקשה ג"כ וכתב כתירץ התוספות דשנים לא עבידי דטעי אמנם מה יענה לרשי' ושוב בא לידי ספר מחנה יהודה וגם הוא מקשה זו הקושיא ומה שתירץ שיש חילוק לענין הראי' הוא דוחק.

דמות צורות לבנות. פרי האדמה ח"ג דף א'. קרבן אליצור ל"ג ע"ד:

לא יעשה אדם בית וכו' מנורה: תבואות שור קט"ו

תוס' ד"ה אבל. יד אלי' פ"ו. בית יעקב דף נ"ב ע"ב:

תוס' ד"ה אכסדרה תבנית אולם עיין במהר"י קלון שורש ע"ה שהעתיק דברי התוספות בענין אחר ממה שהוא לפנינו וז"ל כפי מה שהעתיק וי"ל דמ"מ כיון שפתחו רחב וגבוה מאוד היה ניכר כאלו אין לו ג' מחיצות ע"כ ולמד מזה דאע"פ שאינו בתבניתו ממש אסור ובקרבן אליצור השיג עליו דגם אין כוונת התוספ' לאסור רק כתבנית האולם ורק דקשיא להו לישנא דאכסדר' למה קורהו אכסדרה וכבר קדמו מהרצ"בי בסימן ס' שהפליא כן על מהרי"ק ע"ש ורצה ג"כ לפרש דברי התוספת על לישנא דאכסדרה איך הי' קורא לאולם אכסדרה ולע"ד הקלושה הדין עם מהרי"ק דאם כפי כוונת מהרצב"י א"כ עיקר הקושיא על אכסדרה למה קורא אכסדרה אם הוא בתבנית אולם הי' לומר בית תבנית אולם ואם זה היתה קושיות התוס' א"כ מה תירצו על אולם הי' להם לומר דשפיר נקרא אכסדרה בנין כזה כיון שפתחו רחב אמנם מדתירצו על אולם ש"מ דקושייתם לא על לישנא דאכסדרה הוא רק על אולם הרי אינו דומה כלל לאכסדרה ועל זה תירצו דשפיר הי' דומה לאכסדרה ומה שהקשה מהרצב"י א"כ איזה שיעור יש לנו להתיר ומי יגיד לנו עד היכן אדם טועה בדמיון מראות עינו י"ל כל ששוה ממש באורך ורוחב וקומה אע"ג שנשתנה בענין אחר קצתן אסור ולכן לא הזכיר הטור מידות הפתח כמו שהזכיר התוספות דבפתח אין נפקותא אע"ג דאין שוה אסור איברא דדברי התוס' שלפנינו צריכין ביאור שכתבו אע"ג שלא הי' במלואו דהי' לו גפופי ט"ו אמה מכאן וט"ו אמה מכאן דלא ידעתי מקום להנך ט"ו אמה כי נראה מתוך הציור שצייר הרב תי"ט במס' מידות שאולם הי' מן הצפון לדרום שבעים אמה כמו ההיכל ונוסף על שבעים אמה הי' מכל צד בית חליפות ט"ו אמה וא"כ כיון שמלבד בית חליפות הי' שבעים והפתח הי' רחב עשרים א"כ נשאר גפופי מכל צד עשרים וחמשה ועם בית חליפות ארבעים מכל צד גם מה שכתבו התוספות ושמא לפי שהי' שם בית חליפות וכותל מפסיק במילואו בפנים אין לדברים אלו הבנה ותו דבע"ז דף מ"ג כתבו כי אולם הי' פרוץ במלואו לצד מזרח והביאו הכ"מ בפ"ג דבית הבחירה וא"כ מלבד שדבריהם סתרו למה שכתבו כאן שלא הי' פרוץ במלואו אך גם קשה לדבריהם שם איך אפשר שיהי' פרוץ במלואו הלא פתחו של אולם לא הי' רוחב עשרים ואם הי' פרוץ במלואו הרי פתחו כרוחב האולם שבעים או מאה ועיין ברמב"ם פ"ג דה"ל בית הבחירה ומה שהשיג עליו הראב"ד וגם נראה שהוא מחלוקת רשי' ותוספות בפרק איזהו מקומן דף נ"ה ועיין בספר חנוכת הבית ולכן נראה לי כי דעת התוספות כי האולם לא הי' רק רוחב עשרים אמה כמו ההיכל וכן כתוב בלחם שמים ח"א בסופו שזה דעת הרמב"ם ובית חליפות היה אח"כ ט"ו אמה מכל צד לפיכך כתבו שלא היה גיפופי אלא ט"ו אמה מכל צד דהיינו כותל שלפני בית חליפות ולפ"ז צריך לומר שלא הי' לבית חליפות כותל מבפנים שמפסיק בינו ובין האולם כמו שנראה שזה דעת הראב"ד שכתב שלא הי' כותל לאולם אלא כותל מזרחי וכתבו אח"כ ושמא כלומר די"ל דלא הי' גיפופי כלל כיון שבט"ו אמות הי' בית חליפות והי' לבית חליפות כותל בפנים שמפסיק במלואו בין אולם לבית חליפות וכן צייר התי"ט לפי דרכו א"כ שפיר הוה אולם פרוץ במלואו ויהי' על זה הציור

ממנו יראה דשפיר הוה פרוץ במלואו כיון שבית חליפות הי' מופסק מכל. ומה שכתבו התוספות בע"ז הוא לפי מסקנתם דהכא ומהחכם השלם מו"ה אברהם אליעזר הלוי נר"ו שמעתי כי כוונתם דוודאי כל מה שהי' הגיפופי מועטים ראוי לקרותו אכסדרה בשביל שהפתח רחב לזה הקשו ואע"פ שהי' שם גיפופי ט"ו אמה היינו מלבד הכ"ה הי' עוד ט"ו של בית חליפות ונמצא מכל צד ארבעים ובערך זה לא מהני רוחב עשרים הפתח למקרי אכסדרה לזה תירצו דהכותל הי' מפסיק במלואו ולא נשאר אלא כ"ה ושפיר נקרא בערך זה מפני רוחב הפתח אכסדרה:

תוכן העניינים

יד דוד על ראש השנה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה