יד דוד על ראש השנה· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף כב.
ר"י ומעשה ואת אמרת הלכה כר"ש מקשי' כיון דהוא תני איפכ' כשהקש' ר"י ומעש' איך הבין ר' חנן דברי ר"ה וה"ל להשיב תיכף אדרב' ר"ש ומעשה ואפשר לומר דהוה סבר רב חנן לפי גרסתו דהוה גריס רבי יוסי מכשיר דרבי יוסי לא מכשיר אלא בדליכא אחר כשר הא בדליכא אחר כשר גם הוא מודה דאין מקבלין ור"ש חולק ופוסל לגמרי והביא ראי' ממעשה וגבי הך מעשה הרי הכהנים קבלו את בנו. אלא שהב"ד פסלו וא"כ אין לעשות מחלוקת גדולה בין כהנים לב"ד כי הב"ד לא פסלו אלא כיון דאיכא אחר העבד משוחרר הא ליכא אחר מודים דכשר וכרבי יוסי ולפי גירסת רב חנן וא"כ שפיר הוי המעשה ורבי יוסי כחדא לפי גרסתו של רב חנן. אמנם באמת רב הונא לא הי' כוונתו לכך אלא כפשוטו וכפי גרסתינו. ועיין במנחת בכורים ובבריכת המים דף קנ"ב ע"א:
זאת אומרת גזלן דדבריהם כשר לעדות אשה. עיין ע"ז כ"ז ד"ה והרועים. מרכבת המשנה ח"ג פ"ו דגזילה הי"א:
רש"י שאם יפסל. הרמב"ם בפ"ב דהלכות קידוש החודש פירש שאם יפסל בגזלנותא. ואפשר דרשי' לא ניחא ליה בהכי חדא איך הותר לו להעיד הרי יודע בעצמו שפסול הוא ואפילו אם נאמר דאם העיד לאו עבירה קעביד כיון דהדבר בעצמו אמת מ"מ הרי הכא בשבת עסקי' דאל"כ מה ילכו שייך וא"כ איך הותר לו לחלל שבת דילמא יהי' שם בני ארם שיכירוהו ויפסלוהו ונמצא חלל שבת בחנם לכן פירשי' דלאו בגזלנותא מיירי. ולדעת הרמב"ם צ"ל דאפשר דעביד פעם אחד גזלנותא ואינו זכור עכשיו ודוחק:
פרק שני