אור ברסלב

יד דוד על ראש השנה· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף כא:

דף כא.

אמר אביי הכי קאמר על כולן שלוחים יוצאים מבערב למ"ד לעיל אדר הסמוך לניסן לעולם חסר ללישנא קמא דלעיל צ"ל דלא הוה מפרש כאביי אלא כיון דמצוה לקדש על פי הראי' ושלוחים יוצאים מיד מש"ה מצוה לאקדומי וללישנא בתרא שם דאמרו נעבריה היום ונקדשיה למחר ג"כ צ"ל דלא הוה מפרש כאביי. ועיין בספר שאגת ארי' בהקדמה. ועיין בחדושי הרשב"א ובבעל המאור:

מעשה ועברו יותר מארבעים זוג הדבר הפשוט בתכלי' הפשיטות דהך מעשה בשבת הוה דאלו בחול למה עכבם ואי משום טורח ב"ד אדרבה לב"ד הי' ניחא בכך וכדתנן באידך פרקין ששאר הזוגות הי' שואלין אותן ראשי פרקים כדי שלא יצאו בפחי נפש וגם סעודת גדולת עושים להם בשביל שיהי' רגילים לבא אלא וודאי בשבת הי' ומפני איסור שבת עכבם ובשאלות יעבץ ח"א סימן קל"א והנמשכו' האריך בזה מאוד ואחר המחילה הוא אך למותר ובירושלמי קאמר דאם לא הי' אלא זוג אחד לא הי' מעכבן ובקרבן העדה פירש אע"פ שנראה בעליל. ועיין מה שפירש בשושנים לדוד ולדעתי בא הירושלמי לבאר דלא נימא דר"ע סבר דאין שום הליכות עדים דוחה שבת אפילו ניסן ותשרי וא"כ אפילו אם הי' זוג אחר הי' מעכבין לזה אמר דאם לא הי' אלא זוג אחד לא הי' מעכבן דמודה ר"ע דעל שני חדשים מחללין שבת:

רש"י על ניסן ועל תשרי. תולדת יצחק:

תוס' ד"ה על שני חדשים כו' ופירוש בקונטרס כו' אע"ג דבמשנה גופא קאמר דכשהי' בית המקדש קיים הי' מחללין על כולן וא"כ מה חידש רשי' וגם למה הקשה התו' על רשי' ולא על המשנה משום דבוודאי מן המשנה לא משמע אלא שהיו מחללין שבת בזמן המקדש מפני תקנות הקרבן דהיינו מוסף ר"ח ולזה א"צ שום קרא דפשיטא הוא שבשביל מוסף ר"ח שיקריב בזמנו מחללין שבת שהרי מוסף ר"ח דוחה שבת כמ"ש הרמב"ם ורשי' חידש דאפילו בזמן שאין מקדש מחללין על כולן ובוודאי צ"ל דנפקא ליה מן אשר תקראו אותם במועדי ואהא קשיא שפיר להתוספות דהא מועדי לא קאי אלא על ניסן ותשרי ובוודאי דהכי מוכח כדברי רשי' דאף שלא בזמן המקדש מותר לחלל על כולן שהרי ריב"ז התקין כדאמר בגמרא וגם לקמן חשיב להך אחד מתקנות שהתקין ר"י בן זכאי ואי ס"ד מן התורה אסור כשאין קרבן למה הוא צריך לתקנה אלא וודאי דמן התורה מותר הוא ולכן הוצרך לתקן וכן פירש הלחם משנה דברי הרמב"ם לפי זה אמנם בספר ידי אלי' דף י"ד כתב שדעת הרמב"ם דאי לאו מפני קרבן מוסף אסור מן התורה ואי אפשר לומר כן דא"כ אין זו תקנה שהתקין ריב"ז כיון דמן הדין הוא אסור ומה שהביא ראיה מדאמר ריב"ז וכי יש קרבן אין ראי' דכיון שאין קרבן אע"פ שהוא מותר אין צריך בדבר ואם נחשב כל הדינים שאמר ריב"ז יעלה המספר הרבה אלא בוודאי דלא חשיב אלא תקנות ולא דינים וזו נמי תקנה היא דמצד הדין שרי.

תוס' ד"ה על ניסן מרכבת המשנה ח"ב פ"א דקידוש החודש ה"ז ושם פ"ד ה"ח:

ממחו' הרב מו"ה צבי הירש אויערבאך זצ"ל מווירמש

בגמרא בקש קהלת להיות כמשה יצאה ב"ק וא"ל וכתב יושר דברי אמת ובאמת צריך ביאור מאי האי דקאמר ליה דלא הל"ל רק ולא קם נביא עוד כו' ונראה דבמנחות דף ל' אמרינן אר"י בר אבא א"ר גידל א' רב שמונה פסוקים שבתורה יחיד קורא אותן ופריך כמאן דלא כר"ש דתניא וימת שם משה עבד ד' וכו' אפשר משה חי וכתב וימת שם משה אלא ע"כ כתב משה מכאן ואילך יהושע כתבו א"ל אפשר ס"ת חסר אות א' וכתיב לקוח את ספר תורת ד' ושמתם וגו' אלא ע"כ הקב"ה אומר ומשה כותב מכאן ואילך הקב"ה אומר ומשה כותב בדמע לימא דלא כר"ש אפילו תימא ר"ש הואיל ואישתני אישתני וכו' וכתבו תוספות לא בעי למימר דקרא לקוח את ס"ת נאמרה על העתיד וכו' ולר"י נאמר' על העתיד ובספר צאן קדשים כתב ר"י לא ס"ל על העתיד נאמרה ור"ש הכי קאמר דאיפכ' מסתבר' לר"י לדידך דסברת יהושע כתבן ולא משה הא מצי למימר משה כתב וימת שם משה על העתיד אלא בע"כ דלא נאמר פסוק על העתיד א"כ אפשר ס"ת חסר אות אחת וכתב לקוח את ס"ת הזה אבל לדידי לא קשה דסבירא לי לקוח את ס"ת נאמרה על העתיד והנה כתבו המפרשים הטעם דביקש קהלת להית כמשה דהי' מפרש לקרא ולא קם נביא עוד מדלא כתיב לא יקום ש"מ לפניו הוא דלא קם אבל לאחריו קם רק זה דוקא לר"י דס"ל דלא דיברה תורה על העתיד אבל לר"ש דדיברה תורה על העתיד נסתר זה דלא קם נמי להבא משמע ואמרינן במדרש קהלת ביקש קהלת לעמוד על עסקה של פרה אדומה יצאה ב"ק ואמרה לו וכתב יושר כבר כתבתי בתורתו של יושר [והוא משה] חקה חקקתי ואין להרהר אחריה ולפ"ז הך יושר על משה קאי שנקרא יושר ולפי זה מבואר היטב ודברי הגמרא עולים כהוגן ביקש קהלת להיות כמשה דהוא סבירא ליה דהתורה לא דיברה על העתיד ואם כן לא קם נביא עוד לשעבר משמע והך שמנה פסוקים יהושע כתבן יצאה ב"ק ואמרה לו וכתב יושר דברי אמת פירש דמשה שהוא יושר כתב כל דברי אמת שהוא התורה ואותן ח' פסוקים ג"כ דדיברה תורה על העתיד וא"כ לא קם נביא עוד נמי על העתיד משמע וק"ל עד כאן.

תוכן העניינים

יד דוד על ראש השנה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה