אור ברסלב

יד דוד על ראש השנה· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף יג.

דף יב:

ודילמא לא עייל כלל ואמר רחמנא תשמט כו' חג האסיף. חגיגה י"ח ד"ה אלא חג:

עומר שהקריבו ישראל בכניסתן לארץ. הא דלא הקריבו מעבר הירדן. עיין בארוכה בברכי יוסף א"ח דף קס"ג:

תוס' ד"ה ולא קציר עכו"ם כו' ומ"מ דייק התם שפיר דברי התוספות וודאי תמוהים כמו שכבר נתקשו בהם שלמים וכן רבים ובספר פרשת דרכים דף כ"ב הגיה בדברי התוספות במקום ומ"מ דייק ומ"מ דחי. ואף בכל זה דברי התוספות לא יעלו כהוגן. ובספר שב יעקב ח"א דף ק"ה כתב כי דברי התוס' קשים להלמן. וראיתי לו שהקשה על עיקר דברי התוספות דמה צריך לומר דיש להם במה שזרע דלעולם אע"פ שאין להם גזירת הכתוב הוא ולא קציר נכרי. כמו דאמרינן דגנך ולא דגון נכרי אע"פ שאין קנין לנכרי בא"י ובע"כ גזירות הכתוב וזו וודאי לא קשיא דהתם נמי טעמא משום דיש לו במה שזרע הוא ואי אין לו לא הוה התורה ממעטו ותו דהתם לאחר מרוח הוא דפטור. כמ"ש הרמב"ם בפ"א מהלכות תרומות וראיתי בספר אורים גדולים בדרשותיו פ' קרח שכתב שהרמב"ם לא הביא הך דינא דקצירך ולא קציר עכו"ם וכתב הוא ז"ל שדחאה מהלכה משום הך סוגיא דע"ז כקושיות התוספות ותירוצם לית ליה ע"ש ואע"ג דהרמב"ם הביא דרשא דדגנך ולא דגון עכו"ם בפ"א דתרומות וצ"ל דהתם שאני משום מרוח עכו"ם הוא דפטור אבל לא קודם ואין לו במה שזרע אמנם לדברי התוספות וודאי צריך ליישב למה דוקא מרוח עכו"ם פטור אפי' קודם מרוח נמי לפטור כיון דלאו דשל ישראל הוא דגוי יש לו במה שזרע אם לא שנאמר דמן התורה אף קודם מירוח פטור וצ"ע בסוגיא דמנחות דלכאורא לא משמע כן ובעיקר דברי התוספות נ"ל כי לפי תרוצם שמפרשים דיש להם במה שזרע וודאי אין כוונת הגמרא כלל התם בע"ז על אשרות שנטעו אחרי שנתן ה' את הארץ לאברהם אלא הכל קאי על אילנות שהי' נטועי' קודם אברהם ובאלו זכו ישראל בשעת המתנה וכן מוכח מדברי הריטב"א שם שהקשה במה שאמר וכ"ת משום הנך דמעיקרא בבטול בעלמא סגי דהכא הוי ע"ז של ישראל וש"מ דזכו בה ישראל ואע"ג דאיכא למימר שכוונתו שזכו בו אח"כ בשעת כניסתן לארץ זה אין נראה דהלא הי' יכולים לבטל ע"י גוי קודם שיזכה בהן ובאילו אילנות שזכו בהן ישראל הי' שני מינים אחד שעבדו כבר קודם המתנה ואחד שעבדו אחר המתנה מעתה מפרשים התוספות דוודאי אין כוונת הגמרא על האשרות שנטעו אח"כ אלא מ"ש הגמרא מכדי א"י ירושה היא ואין אדם אוסר דבר שאינו שלו היינו על אילנות שהי' מקודם אברהם אבל הם נטעו אח"כ וא"כ אין יכולין לאסרו על זה תסוב קושיות הגמרא אבל במה שנטעו אח"כ בוודאי יכולין לאסרו ובמה שאמר וכ"ת משום הנך דמעיקרא בביטול בעלמא היינו הנך שעבדו גם קודם אברהם ואלו הי' יכולים לאסרו אבל הי' סגי בביטול כנ"ל בכוונת דבריהם דזה שכתבו ומ"מ דייק התם מאשרה שבדורת הראשונים היינו גם מה דאמר הגמרא מכדי אין אדם אוסר דבר שאינו שלו קאי נמי לאשרות שבדורת הראשונים. ועיין זרע יעקב בדרשות דף ח'. ידי משה י"ז ע"ד. מנחת בכורים:

תוכן העניינים

יד דוד על ראש השנה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה