יד דוד על ראש השנה· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף י:
כל הרכבה שאינה קולטת לג' ימים כו' וכתב בטורי אבן דה"ה השרשה דתבואה לענין עומר שוה לזמן קליטה דאילן למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה והביא ראי' מסוגיא דפסחים דף נ"ה אמנם בתרומת הדשן סימן קצ"א כתב בפשיטות דזמן קליטת התבואה בג' ימים והביאו הש"ך בסימן רצ"ג בלי שום חולק והנה גם בתרומת הדשן הביאו ראי' מסוגיא דפסחים ובאמת לכאורא דבריו תמהי' דהרי שם קאמר מכדי אמר ר' יהודה כל הרכבה שאינה קולטת כו' ומשמע דוקא לרבי יהודה הוא דהוה הכי אבל למ"ד לשתי שבתות ה"ה דגבי עומר הכי הוה וצ"ל לסברת הרב תרומת הדשן דהא דקאמר מכדי לרבי יהודה לרווחא דמילתא קאמר הכי אבל באמת אין חילוק גבי עומר דלכ"ע ב"ג ימים הוה ובירושלמי ריש חלה קאמר נמי הכי לראי' על פלוגתא דהובא גם בתלמודא דידן אי השרישו קודם לעומר היינו קודם הבאה או קודם קצירה ומייתי הך ברייתא דהמנכש בשלשה עשר סתמא ומוכיח מניה דאשעת קצירה קאי דאי אשעת הבאה הי' לו לומר המנכש בי"ד אלא ש"מ דאשעת קצירה קאי לכן לא הי' יכול לומר בי"ד דלא הוה ג' ימים עד קצירת' ומדלא קאמר נמי לרבי יהודה ש"מ דלכ"ע הכי איתא ושם ברייתא לא נשנית בדר' יהודה אמנם בש"ס דידן ברייתא נשנית בדר' יהודה לכן קאמר מכדי לרבי יהודה ובטורי אבן הקשה על הגמרא מאי נפקא מניה בהך פלוגתא דאי אמרינן מקצת יום ככולו א"כ אי אפשר לצמצם לקצור בתחלת הלילה והרי תחלת הלילה עולה ליום אחד ואישתמיטתיה ליה אחר המחילה ירושלמי הנזכר דבע"כ לא אמרינן הכא הך סברא לפי הירושלמי דאם כן לא הוה מוכיח מידי ואין מקום כאן להאריך יותר:
וחדש למניו ושנה למניו והקשה בטורי אבן דהא איכא חדש חסר דכ"ט יום וא"כ נימא דכ"ט יום בשנה חשוב שנה דאע"ג דאיכא נמי ד"ל יום מ"מ תפסת מועט תפסת ול"א דוודאי כיון דצריך חדש להחמיר אמרינן ל' יום וכיון דלחומרא הוא לא פלוג. ועיין יבמות מ"ח ובסנהדרן דף י"א ולקמן ומוכח שם מדבריהם דבשל תורה סתם חדש ל' יום ולא כ"ט יום וע"ש:
תוס' ד"ה שלשים. עיין בליקוטי הרמב"ן מרכבת המשנה ח"ג פ"ט דמעשר שני הי"א: