אור ברסלב

יד דוד על ראש השנה· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף י.

דף ט:

ופירות נטיעה זו. עיין מ"ש הר"ן בשם הירושלמי ומ"ש בכנסת הגדולה א"ח מהדורא קמא דף קי"ח ע"ד:

לימא דלא כר"מ. עיין ליקוטי הרמב"ן ובפסקי הרשב"ץ:

דאי כר"מ הא אמר יום אחד בשנה חשוב שנה והקשה בספר יד אליה סימן ס"ג איך אפשר לאוקמיה כר"מ דא"כ איך קאמר פחות מלמד יום אינו עולה לו שנה מאי נפקא מניה אי הוה נ' קודם ר"ה או לאו הא עכ"פ הפירות אסורין עד ט"ו בשבט וא"כ אי נמי הנך ימים דקודם ר"ה לא נחשבו מ"מ הנך ימים שאחר ר"ה ג' עד ט"ו בשבט נחשב לשנה זה נראה כוונת קושייתו אע"פ שנפל ט"ס בדבריו וגם קיצר מאוד ולדעתי לא קשה כלל דהא ילפינן שנה שנה מתשרי שיהי' תשרי ר"ה לנטיעה וא"כ לא כלה השנה עד תשרי אליבא דכ"ע ובזה ליכא מחלוקת כלל דבעי בסוף עד תשרי כיון דהוא ראש השנה ובנטיעה שנטע מתחילת ראש השנה נחלקו הרז"ה והרמב"ם ורשי' אם גם כן אסור עד ט"ו בשבט ועיין בר"ן ובליקוטי הרמב"ן. ועיין בש"ך הלכות ערלה:

תוס' ד"ה בן כ"ד חדש כו' דאותו יום אחד כדי להשלים מעת לעת. עיין שם בנידה לא כתבו התוספות כן ונראה דזו שכתבו התוספות בנידה היא סברת ר' אלחנן שכתבו התוספות בערובין דף צ"א ד"ה מיום ליום וכאן היא סברת התוספות שם בערוכין שחלקו על פי' ר' אלחנן וכ"כ במשנה למלך בפ"ב דאשות הכ"א וע"ש ובפ"ב דאיסורי מזבח ה"ו ופ"א דפרה ה"א ובמרכבת המשנה ח"ב פ"ב דאשות ה"ד וראיתי להרב מחנה אפרי' בהלכות דף ט"ז ע"א שהקשה לדברי התוספות דהכי מאי מקשה הגמרא בנידה כיון דתני בת שתים עשרה ויום אחד נדריה נבדקין הא בעי למתני דבעי מעת לעת הנך י"א שנים ואי לא הוה תני בת אחת עשרה שנה ויום אחד לא הוה ידענא דבעי מעת לעת ובאמת קושיא אלימתא היא וצ"ל דס"ל להתוספות כיון דלענין נדרים בבת שתים עשרה קתני יום אחד ש"מ דבעינן מעת לעת א"כ ממילא לענין בדיקת נדרים נמי ידעינן דבכה"ג הוא דמעת לעת בעינן:

תוכן העניינים

יד דוד על ראש השנה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה