אור ברסלב

יד דוד על ראש השנה· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף ד:

דף ד.

לקט שכחה ופיאה התוספות לחד תירוצא מוקי לה בעבר ולקחו דחייב להחזיר ועובר על בל תאחר והקשה בטורי אבן דהא תינח למ"ד ביומא ל"ו תעזוב השתא משמע אבל למ"ד תעזוב מעיקרא משמע בל תאחר דרבי קרא גבי לקט שכחה ופיאה מעמך היכא משכחת לה ע"ש ואשיתמיטתיה ליה להרב במחילה מכבודו דברי התוס' ישנים שם במקומם שכתבו להדיא דהך סוגיא דהכא כמ"ד השתא משמע ולא כמ"ד מעיקרא משמע ובע"כ צ"ל דהך תנא דריש מעמך לדרשא אחריתא וא"כ גם קושיא השנייה מתורצה דלאביי איצטרך דאי לאו תעזוב עמך הוי דרשינן ליה לדרשא אחריתא כר"ע. ושוב ראיתי במגילת ספר לאוין דף קנ"ה שגם הוא הקשה כקושיית הרב בעל טורי אבן וגם ממנו אחר המחילה אישמיטתיה ליה דברי התוס' ישנים ואפשר בימיו לא נתפשטו כ"כ הש"ס עם ת"י:

ורבנן ההיא לכדרבי יונה דאמר הוקשו כל המועדים מכאן קשה לי למ"ש בספר יראים דף נ"ו דכ"ע סבירא להו הך הקישא דרבי יונה דהא איצטרך לידע כל המלאכות שאסורות ואוכל נפש שמותר דלא נכתב בכל המועדים רק בהקישא ילפינן מהדדי לא נחלקו רק אם ילפי' הך הקישא ג"כ לטומאת מקדש וקדשיו או לא דהא הכי מוכח דר"א בן יעקב לא יליף הך הקישא כלל דאי הוה יליף הך הקישא איך יליף מבמועדכם שנים כדמשמע מהתירץ דמאן דיליף הקישא דרבי יונה לא נפקא ליה מבמועדכם שנים וא"כ ה"ה מאן דמפיק ליה להקישא למלאכה ג"כ לא מצי יליף מועדיכם שנים וצ"ע. ועיין מה שכתבתי בשבועות:

תפסת מרובה. עיין יומא ע"ב ד"ה נעבד:

תוס' ד"ה לקט שכחה ופאה. עיין מגילת ספר לאוין קנ"ה ע"ד:

תוכן העניינים

יד דוד על ראש השנה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה