יד דוד על ראש השנה· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף ד.
הרי זה צדיק גמור. מגילת ספר לאווין ג' ע"ד. סם חיים בדרשות ה' ע"ב. אשד הנחלים פ"ה ע"א מנחת ביכורים. שנות חיים קפ"ו אמרי שפר פ' שופטים. תולדת יצחק:
אחד הנודר ואחד המעריך והקשה בטורי אבן למה תני דוקא קדשי בדק הבית ולא תני נמי קדשי מזבח. ובאמת לכאורה היינו יכולים לפרש על המקדיש היינו בין למזבח בין לבדק הבית. אמנם רש"י כתב להדיא דבבדק הבית מיירי ונראה דס"ל דדומיא דנודר ומעריך הוא דהוה נמי קדשי בדק הבית. ולעיקר הקושיא י"ל ע"ד דאיתא בר"ן ובפסקי רשב"ץ דוודאי מה שהוא בקרבנות אין חידוש דעובר בבל תאחר ברגלים כיון דמצוה בלא"ה להביא קרבנות ברגלים אבל קדשי ב"ה הו"א לא תלו ברגלים כלל קמ"ל דתלו נמי ברגלים. ועוד י"ל דקשה לרש"י כיון דאמר רבא לקמן כיון שעבר רגל אחד עובר בעשה למה לא אשמעינן ברייתא הך דינא והל"ל כיון שעבר רגל אחד עובר בעשה וכיון שעברו ג' רגלים עובר בל"ת. אמנם רש"י פירש לקמן דדוקא בקרבנות עובר בעשה ובאמת כן נראה מדכתיב ובאתם שמה והבאתם שמה. ועיין במשנה למלך פי"ד דמעשה הקרבנות הלכה י"ג וכיון דהכא בקדשי בדק הבית מיירי באמת אינו עובר בעשה אלא דאין זו מספיק דוודאי י"ל דלעולם נודר ומקדיש בקדשי מזבח איירי והא דלא תני ברגל אחד עובר בעשה משום דלא מצי תני הכי משום מעריך דאינו עובר בעשה ובעכצ"ל הכי דהא בברייתא תני קרבנות ואפ"ה אינו תני עובר בעשה ובע"כ צ"ל דלהכי לא תני משום אחרינא דאינו עובר בעשה ולהרמב"ם דסבר דעל כולהי עובר בעשה צ"ל הא דלא תני עובר בעשה דבבל תאחר קמיירי באיסור אחר לא קמיירי שהרי הרמב"ם סובר דעובר גם בבל יחל בג' רגלים ועיין בהרמב"ם ספר המצות עשין צ"ד וברמב"ן ומגילות אסתר ושוב ראיתי בספר חסדי דוד שכתב לתרץ לרש"י כמ"ש בדרך השני ואי אפשר לומר כן ובע"כ צ"ל כמ"ש בדרך הראשון:
וכן היה ר"ש אומר כו'. פרי האדמה דף ע"ג:
ופסח עיין זבחים ט' ד"ה ושלמים:
תוס' ד"ה בשביל שיחיה בני. מקום שמואל. מנחת בכורים. שנות חיים קפ"ו. אמרי שפר. רצוף אהבה:
תוס' ד"ה ג' רגלים. דברי התוספות תמוהים. וכבר עמדו עליהם רבים דזיל קרי ביה רב הוא דהגמרא קאמר להדיא ור"ש היא והנכון כמ"ש דלא היה בגירסת התוספות כאן ור"ש היא. ועיין שער המלך ח"ג מ"ז ע"ב. בתי כהונה בית אבות כ"ה ע"א. מנחת בכורים:
תוס' ד"ה והחרמין כו' פסק ר"ת עיין בר"ן ובפסק רשב"ץ שנראה לכאורה שינוי בדברי ר"ת ממה שכתבו התוספות:
תוס' ד"ה וצדקות כו' והא דפריך פשיטא ומשני מהו דתימא עיין בספר גופי הלכות שנתקשה בדברי התוספות. ולע"ד כוונתם להקשות כיון דרבא בא לאפוקי מברייתא דתני ג' רגלים ואמר הוא ברגל אחד נמי מסברא דהא קיימי עניים וע"ז מקשי פשיטא א"כ מה תירץ הואיל בענינא דקרבנות כתיב הא וודאי כתיב בענינא דקרבנות לענין ג' רגלים להיכא דלא קיימא עניים אבל היכא דקיימי עניים מהיכא תיתי נאמר כיון דבענינא דקרבנות כתיב דלא לעבור לזה כתבו דהך סברא דבענינא דקרבנות אלימא כל כך דה"א דאף דקיימי עניים לא מחייב בשום ענין עד שיעברו ג' רגלים ולהכי הוצרך רבא לאשמעינן. ועיין שנות חיים קל"ט:
תוס' ד"ה ומעשרות אתי קרא דביעור לעבור עליו בשני לאוין כונתם ללאו ועשה דמצות ביעור אינו אלא עשה וכ"כ הרשב"א: