יד דוד על ראש השנה· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף ב:
ויום אחד בשנה חשוב שנה אפילו לר"א דדוקא ל' יום כאן מודה דדוקא לענין איסור והיתר או לענין נדרים או לענין שכירות יש מקום לומר דדוקא ל' יום בעינן אבל כאן דתקנה בעלמא אע"ג דמקראי ילפינן יציאת מצרים מ"מ לענין יום אחד דבר הסכמיי הוא שכן הסכימו אפילו ר"א מודה והא דאמר הא קמ"ל כו' יום אחד בשנה חשוב שנה משום דק"ל למה הוצרך לומר מלך שעמד בכ"ט באדר נימא בקצרה באחד בניסן ר"ה למלכים לענין שטרות אלא הא תנא דברייתא מוסיף אמתניתין דיום אחד בשנה חשובי שנה ובטורי אבן נדחק בזה ומ"ש עוד בטורי אבן מדקאמר בכ"ט באדר ולא קאמר בער"ח ש"מ אדר הסמוך לניסן לעולם חסר לע"ד אין הכרח דער"ח אינו לשון המורגל בש"ס דערבי שבתות וי"ט מצינו אבל ערב ר"ח לא מצינו ובכל מקום אף בשאר חדשים קאמר הש"ס בכ"ט באדר ועיין תענית י"ח לא נצרכו אלא לחדש מעובר:
בחדש זיו הוא החדש השני. מה שהקשה התוספות דכאן משמע דזיו הוא אייר ולקמן אמרינן דזיו הוא ניסן כן הקשה בשו"ת הר"י בן מגאש הנדפס מחדש סימן קע"ה וע"ש מה שתירץ:
בשלמא האיך מפורש דליציאת מצרים. עיין תבואת שור דף קט"ו:
וממאי דמעשה דאב קדים. משכנות יעקב קפ"ד:
לא ס"ד דכתיב אחרי הכותו את סיחון. מקום שמואל:
רש"י ומלך בן מלך הוא כו' וטעמו של דבר עיין מהרש"א ורש"י בא לתת טעם למה באמת הך תרווייהו לא מהני אימנו עליה ומלך בן מלך לזה כתב דאימנו עליה כמאן דליתיה דמיא דכיון דירושה היא מה צריך למנויי לא נשאר אלא דמלך בן מלך הוא וגם זה לא מהני דהא בע"כ לא עדיף מלך בן מלך דהוא יורש מאימנו עליה דהא ג"כ קבלוהו עליהם ואפ"ה לא מהני. ועיין מגדנות נתן מ"ב ע"ג:
רש"י אחרי הכותו במשנה תורה. משכנות יעקב קפ"ד
תוס' ד"ה מקיש מלכות שלמה. רצוף אהבה: