אור ברסלב

יד דוד על פסחים· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף קטו:

דף קטו.

נטילת ידים למה לי הא לא נגע נראה דוודאי רב פפא אטיבול ראשון קאי וכמו שפירש רשב"ם דאי אטיבול שני הוא כבר צריך ליטול ידיו משום אכילה ואיך שייך לומר דבר שטיבולו במשקה צריך נטילה לכן הוה סבר רב פפא אע"ג דצריך למהדר אשאר ירקא ולא אחסא בטבול ראשון אפ"ה תקנו נטילה בטיבול ראשון דהא כיון דלית ליה שאר ירקי נוטל חסא וחסא צריך לשקועיה וא"כ נגע להכי תקנו נטילה אף כשנוטל שאר ירקא וע"ז השיבו דליתא דלעולם לא צריך לשקועיה דקפא מריחא מיית והא דתקנו נטילה לאו משום חסא אלא אף משום שאר ירקו דאע"פ שלא נגע צריך נטילה ולפיכך כיון דהך טעמא מסתבר יותר דתקנו נטילה בכל ירקי וטעמא דרב פפא דחוק לומר דדוקא משום חסא תקנו ולפיכך פסק הרב ב"י כן בסימן קנ"ח וע"ש בט"ז ועיין ברדב"ז סימן ע"ח שהקשה כן למה נפסק כדילמא ומ"ש דהדילמא הוא דוקא דקפא מריחא מיית אבל הוא דקאמר דצריך נטילה משום דלמא נגע הוא פשיטא קשה כיון דזה הוא ספק גבי קפא וי"ל דצריך לשקועי' וא"כ מנל"ן פשיטתא זה דילמא נגע דילמא הטעם משום קפא אמנם לפמ"ש ניחא דוודאי יותר סברא לומר דמשום שאר ירקי תקנו נטילה ולא משום שמא לא ימצא וצריך ליטול דוקא חסא ועיין לשון לימודים דף מ"א ע"ד שצידד לומר דטיבול שני מיירי ודבריו דחוקים ע"ש:

בלע מצה מרכבת המשנה ח"ב פ"ו דחמץ ה"ב:

כרכן בסיב סוטה י"ח ד"ה בעי רבא:

רשבם בלע מרור. תולדת יצחק:

תוס' ד"ה אסוחי אסח דעתיה. עיין בשו"ת צמח צדק סימן פ"ה אדמת קדש ח"א ל"ב ע"א. לשון לימודים דף מ"ב:

תוס' ד"ה מצה לפני כל אחד. גינת וורדים כלל א' סימן מ"ג. פרח ששון כלל א' סימן א':

תו' ד"ה כדי שיכירו התינוקת. יקרא דשכבא. מ"ב ע"ב ע"ג:

תוכן העניינים

יד דוד על פסחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה