אור ברסלב

יד דוד על פסחים· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף קח.

דף קז:

בין שלישי לרביעי לא ישתה. עיין פ"ח במים חיים ב' ע"ד. מלכי בקדש ט' ע"ד י"א ע"א:

אי אמרת מסעד סעיד בין הכוסות הללו אמאי ישתה ע"ל צ"ט ד"ה סמוך למנחה. ועיין דרך המלך דף יו"ד ע"א:

מכשיר היה בן בתירה כו' בית יעקב סימן קל"ב. עיין מגילת ספר לאוין י"ז ע"א (ונדפס בטעות י"ח):

אמרי לה להאי גיסא ואמרי לה להאי גיסא. הר"ן כתב דע"כ בעי הסיבה בכולהי דאי נימא ספיקא דרבנן לקולא מאי חזית דנקל טפי בהני מבהני וא"כ מעקרי מצות הסיבה והקשו עליו דהר"ן פ"ק דמגילה כתב דעיר שהיא ספק אם מוקפת חומה מימות יהושע בן נון הולכין אחר הרוב ואפילו אם ת"ל דהוה ספק שקול נמצא אתה פוטרו בשתי ימים ע"ש ולמה כתב הר"ן שם דפוטרין בשני הימים וכאן כתב דמאי חזית להקל טפי בהני מבהני. ועיין מה שתירץ במשנה למלך פ"א מהלכות מגילה הלכה י"א ותירוצו נכון ועוד י"ל דהכי קאמר הר"ן במגילה וכאן דוודאי מצד הדין פטור הוא בין לענין הסיבה בין ממגילה אלא דא"כ מעיקרא תקנת חכמים ולכן במגילה אמרינן דיקרא עם הרוב ויוצא בזה כיון דעכ"פ מקיים קריאת המגילה וגבי הסיבה דלא אפשר למימר דליכא סברא בתרי קמאי יותר מבתראי מחייבינן ליה כל הד' כוסות בהסיבה אבל גבי מגילה ניהו דלדידהו הוי ספק שקול עכ"פ רוב העולם קורין בי"ד ויוצאין בזה אם קורין עם הרוב ועיין שונה הלכות נ"ה לימודי ה' לימוד קכ"ז. יצחק ירנן בדף ע"ו ע"ג. ובברכי יוסף ומחזיק ברכה:

רשב"ם אשה אינה צריכה הסיבה. עיין פר"ח מחזיק ברכה חא"ח צ"ה:

תוס' ד"ה אלא אי אמרת מסעיד סעיד. דרך המלך דף יוד ע"א:

תוס' ד"ה נימא רב ששת כו' והקשה בספר מטה אפרים דף ס"א ע"ד דלמה לא הקשה התוס' בלא"ה דאיך אמרינן לעיל סמוך למנחה גדולה הא אמרי' דזמן התמיד בשבע ומחצה בערב פסח ואם חל ע"פ בשבת קרב התמיד בשש ומחצה יקרב בשבע ומחצה והפסח אחריו א"כ הרי יש זמן טובא אלא וודאי צ"ל כתירץ התוס' כיון דאם שחטו קודם לתמיד כשר בדיעבד מקרי זמנו ואסור לאכול וא"כ לעיל הי' להם להקשות ולתרץ כן. ולע"ד אפשר לומר דניהי דבע"פ בע"ש יש זמן מן המנחה עד שחיטת הפסח שעה אחת הי' צריכין הזמן הזה להגיע אל המקדש ולהכין סכיניהם כי וודאי רחוקים הי' בתיהם מן המקדש אותם הדרים בירושלים בקצה האחר ואי נתיר באכילה ימשך אחר סעודתו ולא יהי' במקדש בזמן הראוי לשחיטה וצורך הי' להיות רובם בזמן השחיטה אע"פ שהמתאחרים יש להם עדיין זמן עד הכת השלישי מ"מ צריך הי' להיות כל ישראל שם בשעת התחלה לראות אם רובם טמאים או טהורים ולהכי גזרו סמוך למנחה גדולה אי הטעם משום פסח. ועיין עוד שם במטה אפרים מה שהקשה מסוגי' דזבחים ועיין עוד על דברי התוס' משנה למלך פ"ו דכלי המקדש הלכה ט' בית יעקב סימן קל"ב ועיין בתי כהונה ח"א בית ועד דף ע"ה ע"ד מה שמקשים מסוגיא דתמורה בהא דכל דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד מהני:

תוס' ד"ה מאי דהוה הוה. מלכי בקדש ט' ע"ב:

תוס' ד"ה בפני רבו. זרע יצחק:

תוכן העניינים

יד דוד על פסחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה