יד דוד על פסחים· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף קג.
נהגו העם כב"ה ואליבא דר' יהודה עיין ר"ה ט"ו ד"ה וכי נהגו:
רשב"ם רבי יעקב בר אבא שבת הוה. בתולדת יצחק נדחק למה צריך רשב"ם לומר דשבת הוה מאי נ"מ ואפשר לומר דלכאורה הוה אמרינן דבע"כ בחול הוה דאי בשבת הא אמרינן בברכות דאפילו יין שלפני המזון פטור משום דקובעים לשתות ולהכי צריך רשב"ם לומר דאפ"ה בשבת הוה:
תוס' ד"ה ואמר רבי יוחנן והשתא חולק רבי יוחנן אסתם משנה ואין לומר דילמא באמת משום הכי אמר רבי יוחנן רק נהגו ולא מורין כן וא"כ מתורצת קושיות התוספות השנייה ג"כ די"ל דא"כ מה ראיה הביא רבא מרבי יוחנן דאדרבה היא ראיה כנגדו. ושוב ראיתי להרב המופלא בספר מחזיק ברכה דף ס"ז שעמד על זה ע"ש:
תוס' ד"ה לא הוה ידעיתו כו'. נראה דכן היתה גירסת התוספות ורשב"ם והקשה בספר בית דינו של שלמה דף חית והובא גם תשובתו בבריכות המים דף ויו ע"ג דהרי רבא גופיה אמר בכיצד מברכין גבי דשלח רסיתנא מביה ריש גלותא אנן אתכא דבי ריש גלותא סמיכנא וא"ל דר"י בר אבא אמר כן לרבא דהלא רבא קבלא מניה ואמר טעם אחר דסבר כתלמידי' דרב נראה דהרב סבר דרבא הוא שאמר כן לר"י בר אבא אלא שבדרך אפשר יש לומר דרבא אמר לרבי יעקב ובוודאי פשטות הסוגיא מורה דרבא הוא שבירך ורבי יעקב שאל כן לרבא נמצא הך תינח ביה ריש גלותא רבי יעקב אמר וכן נראה מהסוגיא דכל השאלות שאל רבי יעקב כמו שנראה לבסוף קם שמעיה ואדליק דפירש הרשב"ם שמעי' דרבא לעיקר קושיתו י"ל כיון דרבי זירא חולק על רבא שם ולא ס"ל הך סברא לפי שיטתו השיבו אנא עבדי כתלמידי דרב אלא דעכ"פ קשה איך אמר רבא בתחלה כי הוינא ביה ריש גלותא היכי עבידנא ולכן הנכון כמו שתירץ הרב ז"ל דדוקא לענין סילוק י"ל כן כיון דהיה דרכם לשלוח א"כ דעתה היה על זה אבל לענין יין אם לא היה דרכם לשתות יין כמו שמוכרחים לומר לפירוש רש"י ורשב"ם לא שייך לומר אנן אתכא כיון שהיה יודעים שלא יתנו להם יין לכן אם יתנו צריכים לברך. ועיין עוד שם בבית דינו של שלמה דף יוד ע"א ודף י"ד ע"ד ובדף י"ז ובבריכות המים:
תו' ד"ה אנא דעבדי כו' דברים הבאים שלא מחמת סעודה. מהרש"א כתב דלא גרסי הכי כדגרס בברכות לאחר הסעודה ותו לא. ובאמת דבריו תמוהים שהרי בסמוך העתיק התוספות כן כמו שגרסו בברכות לאחר הסעודה טעונים ברכה בין לפניהם בין לאחריהם וכבר עמדו על דבריו בספר לשון לימודים דף מ"ט ע"ג. ובית דינו של שלמה ל"ז ע"א. ועיין עוד בלשון לימודים מ"ו ע"ג: