יד דוד על פסחים· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף ק.
דילמא משבשתא היא. עיין קהלת יעקב מ' ע"ד:
הלכה כר' יוסי בע"ש. עיין סוכה ל"ח ד"ה מאי קשיא:
רשי' דתניא בהפסקה נמי פליגי. תולדת יצחק:
תוס' ד"ה דילמא משבשתא היא כו' משום דלדידי' אתיא מתניתין ככ"ע נראה דהם סוברים דלרב פפא אף רבי יוסי מודה בערב פסח כמו לרב הונא ודלא כנראה מדברי הרא"ש דלרב פפא רבי יוסי חולק אף בע"פ. ולכאורה כן נראה דאל"כ מאי הועיל רב פפא בתרוצו דהא לרב הונא מתני' אתי' דוקא כר' יוסי ולרב פפא דוקא כר"י ומה שהקשה בספר קהלת יעקב דאי רב פפא נמי סובר דר"י מודה בע"פ א"כ איך אמר ולרב הונא מי ניחא משמע דלר"פ ניחא והא גם לר"פ לא ניחא דהא גם לר"פ ר' יוסי מודה י"ל דוודאי הך מקשן הוה סבר מהכרח קושיתו דפליגי בע"פ הוה סבר דגם רב פפא סבר כן ומש"ה לדידי' ניחא ועכ"פ לא הי' יכול להקשות על רב פפא אבל לפי האמת כיון דנוכל לומר דבהפסקה דוקא פליגי ולא בהתחלה בע"פ גם לרב פפא נימא הכי. ודע כי בירושלמי אמר דמתניתין כרבי יהוד' ומביא הך ברייתא דמן המנחה ולמעלה נראה וודאי שהירושלמי סבר כסברת הרא"ש אליבא דרב פפא דרבי יוסי אף בע"פ פליג. ולהכי הוצרך לאוקמיה מתניתין דוקא כרבי יהודה וסבר הירושלמי מן המנחה ולמעלה דוקא ולא סמוך למנחה ולהכי נקט תנא דידן ערבי פסחים ומן הירושלמי הזה ראיה לדברי הרא"ש ומהר"ם ברבי נדחק בדברי הירושלמי גם דוחק לומר דהירושלמי חולק על התוספתא דברכות בפרק חמישי שהביא כאן הרשב"ם וגם הגירסא נחוש לדברי ר' יהודה חבירנו כמ"ש הרשב"ם או ליהודה חברינו כמ"ש בעל המאור ויותר נראה שת"ס יש בירושלמי ונשמט ר' יהודא או שקיצר הברייתא:
תו' ד"ה מפסיקין. עיין לשון לימודים דף ס"ז ע"ג ועיין מ"ש מהרש"א בסמוך בגמרא מאי מפסיקין:
תו' ד"ה אין מפסיקין כו' דר' יהודה ורבי יוסי הלכה כר' יוסי והקשה בלשון לימודים דף ס"ז דלמה לא (לא) הוכיחו דהלכה כרבי יוסי מדסתם מתני' כוותיה מדנקט ע"פ ע"ש ופשיטא דאין זו ראי' ממתני' דהא לרב פפא אין ראי' דמתני' אתי' כרבי יהודה נמי:
בא"ד ומורי רבי יחיאל אמר כו' מדפסק כר' יוסי בהפסקה מכלל דלכתחילה לא קימ"ל כוותיה הרא"ש הביא כן בשם רבי ישעי' והקשה עליו דא"כ למה ר' יוסי גופיה צריך לומר דאין מפסיקין כיון דסבר דאפילו מתחילין ונראה דרבי יחיאל לשיטתו לעיל בתוס' ד"ה מכלל דר"י צריך לאשמעינן אהפסקה דע"פ אסור להתחיל ואפ"ה אין מפסיקין אמנם הרא"ש אפשר לא גריס דתניא וסבר דבהפסקה דשבתות פליגי או דהרא"ש לשיטתו דר' יוסי חולק נמי על התחלה דע"פ ולכן לשיטתו שפיר הקשה כיון דאף בע"פ פליג א"כ ל"צ להשמיע לן הפסקה דע"פ ועיין בלשון לימודי' שהאריך בזה. וראיתי ביצחק ירנן דף ס"ה שהקשה דמאי ראי' מייתי ר' יחיאל מדפסק כר' יוסי בהפסקה בהאי עובדא ש"מ דבהתחלה אין הלכה כמותו הא מעשה שהי' כך הי' דבהפסקה הוצרכו לפסוק דהרי התחילו בהיתר. ולע"ד ראייתו נכונה מדהוצרכו סיעת חכמים שהי' באותו מעשה לקבוע הלכה כר' יוסי בהפסקה ש"מ דבהתחלה לא ס"ל הלכה כמותו דאל"כ למה הוצרכו לפסוק ולקבוע הלכה בהפסקה וזה פשוט ועיין מרכבת המשנה ח"א פכ"ט דשבת ה"ב: