יד דוד על פסחים· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף צב.
הפורש מן הערלה כפורש מן הקבר עיין זבחים צ"ח ד"ה טבול יום ועיין מגילת ספר דף נ"ב ודף נ"ז ע"ג. ועיין בני דוד פ"ו מהק"פ ה"ג:
אנינת לילה דרבנן. עיין יבמות ע' ד"ה אי מה פסח:
ערל הזאה ואיזמל לא העמידו חכמים דבריהם. עיין שבת ד' ד"ה קודם שיבא. ועיין שער המלך ח"ג ס"ב ע"ג ובלימודי ה' צ"ו ע"א. מקראי קדש שאלות רש"ע סימן פ"ה. מרכבת המשנה ח"ג פ"ו דקרבן פסח ה"ו:
העמידו דבריהם במקום כרת. עיין זבחים נ"ו ד"ה מנין לדם:
רש"י ד"ה מחלוקת. עיין מה שכתב מהרש"ל. ועיין בדבר שמואל סימן רי"ח וכנראה שלא ראה דברי מהרש"ל שכל מה שהאריך באו בדברים קצרים בדברי מהרש"ל וע"ש בסימן רי"ט על דברי הרמב"ם:
רש"י ד"ה דרך חצרות. ועיין בשבת דף ק"ל גבי שלא ברצון ר"א ומחלוקתו דשם כתב רש"י דהעמידו דבריהם במקום כרת ומשמע דאשבת דעלמא קאי ולא שבת דערב פסח וכן נראה שם מדברי הרי"ף ועיין לימודי ה' דף צ"ט ע"א:
רש"י ד"ה יבוא עשה כו'. והקשה מהרש"א א"כ בלא תעשה שיש בו כרת נמי יכנס טבול יום להר הבית כיון דע"כ הותר לצרעתו הותר נמי לקריו וע"ש מה שתירץ ואשתמיטתיה לרבינו הגדול שקושיא זו הקשה התוספות בזבחים דף ל"ב ד"ה שחדשו. ותירצו וז"ל וי"ל שעל מחנה לויה שנכנס טבול יום דבעל קרי הוצרך לומר עשה דפסח דבכרת דחי עשה דטבול יום אי מן התורה אי מדרבנן ולא שייך לומר הותר לצרעתו הותר לקריו דבשמיני קאי ואינו אלא מחוסר כפורים ולא נאסר מעולם למחנה לויה ולא שייך לומר שהותר אבל מה שמכניס ידו לבהונות למחנה שכינה ע"ז שייך שפיר הואיל והותר כי גם מחוסר כפורים אסור במחנה שכינה עכ"ל. שוב ראיתי בחק נתן רי"ד ע"א השיג גם הוא על מהרש"א אבל לא נזכר מן התוספות בזבחים ואחר המחילה רבה יש לתמוה עליו שכתב על מהרש"א לא ידענא מאי מקשה שהרי גם התוספות הקשו ושוב ראיתי ביבמות דף ז' שמהרש"א עצמו הביא דברי התוספות זבחים:
תו' ד"ה גבי פסח. עיין מהרש"א ולפי מה שפירשו התוס' לקמן גבי בית הפרס יש ליישב ועיין חק נתן רי"ד ועוד י"ל דשם באהלות במשנה סבר ב"ה דגם לנזיר אין בודקין וגבי נזיר יש מצוה עוברת ויין לקידוש והבדלה:
תו' ד"ה אבל ערל ישראל. עיין מלך שלם ח"ב ט"ז ע"ד. תולדת יצחק. ועיין מגילת ספר לאוין דף נ"ב:
תו' ד"ה טבול יום. עיין זרע יצחק: