יד דוד על פסחים· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף פט:
מאה פפי. עיין מרכבת המשנה ח"א בקונטרס בריכות בחשבון.
המוכר עולתו ושלמיו. עיין ב"ק ס"ו ד"ה דגזל קרבן. משנה למלך פ"ו דערובין הי"ב. קהלת יעקב אלגאזי צ"ב ע"א (ע"א) [ע"ב].
תו' ד"ה דעות שאני כו' ר"ל. עיין מהרש"ל. ונראה שכוונתם דהמקשן הוה סבר כיון דהמנה עמו אחרי' אוכלים יותר והוה כידים יפות והתרצן תירץ לו דמשום דיעות הוא ואפי' אינו אוכלים רק כחד וע"ז הקשה התו' דלמה צריך לומר דיעות שאני הא יכול לומר בלאו דיעות אע"ג שאין אוכלין רק כאחד כיון דלא קבלם יכולין לסלקו ועל זה תירץ דא"כ יש לדייק ג"כ איפכא דוקא משום דלא קבלום אע"ג שאין ידים יפות אבל קיבלם אע"ג שידים יפות לא מצי לסלוקי וכתבו עוד לפי סברת המקשה דמיירי שאוכלים יותר נמי מצי לדייק איפכא ומוכח כן דוקא משום דלא קבלום אבל אם קבלום לא. ולהכי משני דיעות שאני וכל הטעם במשנתינו משום דיעות הוא ואע"פ שאוכלים רק כאחד אבל ידים יפות לא נתפרש כלל ואיכא למימר הכי. ועיין בידי אלי' דף ק"ז. מלכי בקדש דף נ"ד:
תו' ד"ה בני חבורה. עיין ידי אלי' ק"ז ועיין כהונת עולם דף י"ט ע"ג: