אור ברסלב

יד דוד על פסחים· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף פו:

דף פו.

יש אם למסורת וכו' יש אם למקרא. עיין זבחים מ' ד"ה לא נצרכה.

שתיא ולא אהדר אפיה. בכורת מ"ד ד"ה ואין שותין

מסרבין לקטן ואין מסרבין לגדול המג"א בסימן ק"ע הקשה דהתוספות כתבו אמאי דיתיב אפוריא לא מצי לומר דאין מסרבין דישיבת אפוריא דבר גסות ושררה הוא אבל קשה דעל קבלת הכוס נמי היה לו להשיב כל מה שאמר בעה"ב עשה ולא היה צריך לומר אין מסרבין ולפיכך כתב דאפילו למה שאמר בעל הבית עשה צריך לסרב עד שיפציר. ובאמת לפ"ז הדרא קושיא לדוכתיה איך יתיב אפוריא בלא סירב ומה התם דגסות הרוח יש בו לא סירב מכח כל מה שאמר בעה"ב א"כ כ"ש בקבלת הכוס. ומהרש"א בחידושי אגדות הקשה ג"כ קושיות מג"א ותירץ דלעיל השיב מהלכות דרך ארץ שלא היה מקום להשיב בענין אחר וכאן השיב מדין תורה כדמצינו גבי מלאכים והקשה עליו באליה רבה דעכ"פ הם מה שאלו לו כיון דידעו התירץ מהלכות דרך ארץ ומה שתירץ באלי' רבה הוא דוחק גדול לכן נ"ל ע"פ מה שיש לדקדק שינוי הלשון גבי פוריא שאלו כי אמרת לך נתיב אפוריא יתבת וגבי כוס אמרו קבלת בחד זימני ה"ל למימר נמי גבי פוריא יתבת בחד זימני והנה רש"י פירש כי אמרי לך תיב אפוריא אתיבת ולא ישבת ע"ג קרקע שכן הי' מנהגם וא"כ נראה אם היה יושב ע"ג קרקע לא היה קשה להם מידי לכן נראה דלא שייך כל מה שיאמר לך בעה"ב אלא בעושה דבר שהוא נגד מה שאמר בעה"ב אבל באינו עושה כלום זה לא נקרא מעביר על דעתו של בעה"ב. והנה בוודאי אין צריכין לאדם לומר לישב כי יוכל לישב מעצמו וא"צ סירב לזה כי כן דרך בני אדם אבל לשתות דרך לסרב וזה שהקשו לו למה יתבת אפוריא כי כשאמרנו לישב אפוריא היה לך לישב ע"ג קרקע ולזה השיב כל מה שיאמר בעה"ב דאם היה יושב ע"ג קרקע היה מעביר על דעתו של בעה"ב שבעה"ב אמר אפוריא והוא יושב ע"ג קרקע אבל מפני אין מסרבין לא היה יכול לומר כמ"ש התוספות ולכן לא אמרו ישבת בחד זימני כי לא היתה קושיתם כלל על זה אלא שהיה לו לישב ע"ג קרקע אפילו בחד זימני. אמנם כשנתנו לו הכוס שפיר שאלו בחד זימנא דוודאי דלא סגי דלא לקבל דהא צריך לשתות רק היה לו לסרב דאם היה מסרב ולא קיבל לא היה עובר על מה שיאמר לך בעה"ב עשה כיון שלא עשה נגד דעתו והוצרך לומר אין מסרבין לגדול. ועיין ברכי יוסף א"ח ס"א ע"ד. מקום שמואל שער התרוצים:

רש"י בני חבורה. תולדות יצחק:

תוס' ד"ה הכלה הופכת פניה. לפירש ראשון המשנה התירא אתי לאשמעינן שהכלה דדרכה להפוך פניה אף באכילת הפסח מותרת להפוך ולא היה כשתי מקומות ולאי נמי שכתבו התוספות לאו דאתי לאשמועי' התירא אם תרצה אבל אם תרצה לא תהפוך אלא שקמ"ל דלא די בשאר ימות השנה דמחויבת להפוך משום צניעות אלא אפילו בפסח חייבת להפוך דה"א דא"צ להפוך דלא תהוי כשתי מקומות ועיין בזכרון יוסף דף כ' ע"ד מה שכתב על דברי התוספות ומה שהקשה לתירץ הראשון דמאי ראיה בסמוך כלה תנן ל"ק כאשר פירשתי דכוונת התוספות דכלה רגילה להפוך פניה אבל אדם אחר אינו רגיל להפוך פניו ולפי שהכלה רגילה אשמועינן דגם בפסח מותר. ועיין בפירוש המשנה להרמב"ם דכתב דאשמועינן דהתירו ולא אסרו הפיכת פנים כמו גבי שמש:

תוס' ד"ה אין מסרבין. רצוף אהבה סימן ל"ט

תוכן העניינים

יד דוד על פסחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה