יד דוד על פסחים· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף פו.
בגגותיהן שוין. עיין יומא ל"א ד"ה וכולן בקדש. ועיין מרכבת המשנה ח"ג פ"ב דמעשר שני הט"ו.
כי תניא ההיא שפתוחות לחול. עיין שער המלך ח"ג ל"ו ע"א. ועיין מה שכתבתי לעיל דף ס"ז.
גגו קדש. עיין מכות י"ב ד"ה אילן.
משכחת לה בבר שורא. עיין מרכבת המשנה ח"ג פ"ו דבית הבחירה ה"ט.
שתי חבורות. עיין לקמן קי"ט ד"ה אמר.
הכלה הופכת פניה. רצוף אהבה סימן ל"ח.
מלמד שפסח נאכל בשתי חבורות עיין על הסוגיא מרכבת המשנה ח"ג פ"ט דקרבן פסח ה"ה ה"ו
רש"י ד"ה אין מפטירין וכו' שכן חובת כל הקרבנות כדקיימא לן למשחה לגדולה כדרך שהמלכים עושים. בספר יקרי דשכבי דף קפ"ח ע"א תמה על רשי' שבחולין לא אמרו כן אלא על מתנות כהונה אבל בקדשים דנאכלים לשובע למדו בתמורה דף כ"ג מדכתיב (החצר) [בחצר] אוהל מועד יאכלוהו דיאכלוהו יתירא הוא והנה רשי' שם בחולין כתב כל מתנות כהונה שאני נותן לך יהי' למשחה לגדולה א"כ רשי' ס"ל דפסוק למשחה על כל מתנות כהונה קאי וכן מוכח בס"פ כל התדיר דלמדו שם בכל הקרבנות דרשאים הכהנים לאכלם צלוים שלוקים ומבושלים מן למשחה ש"מ דלמשחה על כל הקרבנות קאי וא"כ למה נלמד מן למשחה אכילה על השובע א"כ יאכלוהו למה לי וצ"ל האכילה על השובע לא הוי בכלל גדולה ולא נילף מן למשחה ואפשר לומר דלחד מ"ד שם בע"כ סיפא דברייתא דהך יאכלוהו רבנן ולא רבי ומשמע דרבי לא דריש כלל יאכלוהו ולדידיה צ"ל דאתיא מן למשחה. ומיהו לעיל דף ע' כתב רשי' על השבע שיהי' נהנה באכילתו ותחשב להן ואפשר דזה שכתב רשי' ותחשב להן היינו מטעם גדולה והתוספות כתבו שם בשם הירושלמי דעל השובע מדרבנן משום שבירות עצם וראיתי במכילתא דמפיק אכילה על השובע מעל מצות ומרורים והתוספות בזבחים דף ע"ה ד"ה בכור כתבו דכל דלא הוה מתנות כהונה לא שייך למשחה ובכור א"צ צלי וא"כ אי על השובע בקדשים מלמשחה ילפינן א"כ ה"ה פסח לא שייך ביה ונראה דרשי' חולק על התוספות. ועיין לקמן דף ק"כ ד"ה מפטירן וע"ש מ"ש שם.