יד דוד על פסחים· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף עז.
וידבר משה את מועדי ה' מה ת"ל כו'. וצריכא. ע"ל ס"א ד"ה מה מועדו:
תמיד ופסח דחי שבת וטומאה. סנהדרין ע"ג ד"ה משום:
במועדו כו' יבמות ה' ד"ה ומכולהי:
הכתוב קבע מועד אחד לכולן. עיין יומא ז' ד"ה כיון:
מה לתמיד שכן תדיר. עיין זבחים נ"ז ד"ה לא נכתב ובספר לימודי ה' לימוד קס"ב:
שכן יש בהם צד חמור. עיין כתובות ל"ב ד"ה שכן יש בהם:
טומאה דחויה ובעי ציץ לרצות. עיין מנחות ט"ו ד"ה והכא:
טומאה הותרה בצבור. עיין מנחות ט"ו ד"ה ורבי יהודה:
אם אין דם אין בשר. עיין מנחות ז' ד"ה אין מקדשין.
תוס' ד"ה דלא מרכבת המשנה ח"ג פ"ז דביאת מקדש ה"ח:
תוס' ד"ה אויר קטן בשו"ת מהרצב"י סימן קנ"ג כתב כי אישתמיטתיה להו לרז"ל בעלי התוספות סוגיא בזבחים דף ס"ב ע"ב דשם יש שתי לשונות ולכל שתי הלשונות גזירת הכתוב הוא דאויר קרקע מפסיקי וח"ו לרז"ל בעלי התוספות שהם המלמדים הם המורים נעלם מהם גמרא ערוכה והנה שם בזבחים ד"ה אויר קרקע כתבו כי קרקע לאו דוקא שהי' פורח אמה על היסוד ואמה על הסובב ובלאו קרא הי' צריך אויר משום שנאמר סביב אלא שהי' כמלא נימא אבל הכא בעינן אויר גדול וניכר שהוא לצורך אויר נראה מדבריהם כי לא הי' אויר אחר רק מה שהוא פורח על הסובב אבל זולת זה לא הי' אוויר דאי גם זולת זה הי' אוויר א"כ למה צריכין לומר דקרקע לאו דוקא וכן כתבו בדף פ"ז ד"ה אוויר יש בתחלת דבריהם שנראה דאזלי בשיטתם דהכא דקרקע דקאמר היינו סובב אמנם רבינו חיים שם חולק וס"ל מדקאמר אויר קרקע צ"ל שהי' אויר יותר מכדי אמה סובב דאל"כ לא הוי אויר קרקע מפסיקו והנה זה הפלפול של רבינו חיים ותוספות הא לרב פפא שם בדף ס"ב אבל לרבי יוסי דהשיב דמוכח דיש אוויר מכח דהוצרך הכתוב לזרוק ש"מ דאוויר יש דאי לאו יש אוויר אלא על המזבח הא בלא"ה צריך לזרוק שפיר י"ל דלא הי' אוויר אחר רק מה שכנגד הסובב וא"כ ל"ק קושיות רבינו חיים על התוספות כי י"ל התוספות סוברים דהסוגיא אזלי אליבא דרבי יוסי ולא אליבא דרב פפא אמנם רבינו חיים דלא ניחה לו לומר כן חדא דאפשר דלא פליגי בזה ר' יוסי ורב פפא. ועיין בדרך הקודש דף כ"א מ"ש בשם הגאון מהרי"ט ומ"ש המחבר ונראה שהבין מהרי"ט דברי רבינו חיים דבעי אוויר אמה מפסיק ואינו הכרח כלל בדברי רבינו חיים אלא דבעי יותר מאמה סובב ודלא כמ"ש התוספות לדעתם דסגי באמה אוויר פריחת שעל הסובב ונראה דהתוספות דכאן אזלי בשיטת רבינו חיים אבל לא כוותיה ממש דמלבד אמה סובב הי' צריך אוויר ומעתה למ"ד סובב כשר למערכה בוודאי הי' צריך הפסק אויר יותר דאלו מה שהוא זורק כנגד הסובב לא חשיב זריקה דמ"ש אלו עומד במזבח וזורק לא חשיב זריקה דהא אי אפשר בלאו הכי אמנם למ"ד סובב לא כשר למערכה א"כ הי' סגי' באויר שעל הסובב ולא הי' צריך אוויר אחר שהרי הי' די אם יזרקנו לעבר הסובב ועל זה כתבו התוספות דאותו אויר הי' כדי שיזכר שצריך זריקה וקאי התוספות השתא אליבא דרבי יוסי אבל לרב פפא דסבר דבעי דוקא אוויר קרקע ממש ניחא כפשוטו ועוד יש לומר דאפי' לרב פפא כתבו וגם רב פפא מודה דאי סובב לא כשר למערכה שפיר נקרא קרקע וכמו שנראה מדברי התוספות שם ודלא כרבינו חיים ושוב נדפס שמן המור וראיתי לו בחא"ח סימן ט"ו כתב ג"כ ליישב דברי התו' וכתב שהתוספות כתבו כן לתירוצא קמא שם בזבחים ולפמ"ש י"ל דאפילו לרב פפא כתבו ואפשר דזה כוונתם שם בזבחים דכתבו דצריך אוויר גדול וניכר שהוא לצורך אויר היינו כמו שכתבו הכא כדי שיזכור הכהן שהוא בזריקה וזה סובב לתחלת דבריהם שם דסובב נמי מקרי קרקע וא"כ הי' די בזה אף לרב פפא אלא ע"כ דהי' אויר יותר כדי שיהי' ניכר ובשמן המור הראה המגיה מקום לספר פתח עינים להגאון מהורר חיד"א והספר ההוא איננו תחת ידי ולא ראיתיו.