אור ברסלב

יד דוד על פסחים· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף עו:

דף עו.

אמר רב בשר שחוטה שמן שצלאו שער המלך ח"ב קמ"א. קהלת יעקב ס"ו. זרע יעקב סימן ז' דף ט"ז ולשון הריף והר"ן בפ' גיד הגשה ע"ש.

ריח' מילתא היא. עיין ע"ז כ"ו ד"ה רבא אמר.

כתנאי הרודה פת חמה. בעי חייא חי"ד צ"ה ע"ב.

פת שאפאו עם הצלי אסור לאכול בכותח. ע"ל ל' ד"ה ואפילו.

האי בניתא דאיטוי בהדי בשרא עיין בית דוד י"ד דף י"ד ע"א.

חמשה דברים באין בטומאה: עיין יומא מ"ו ד"ה תחילתן.

דקביע ליה מועד ודברי רשי'. חקרי לב רנ"ה רנ"ו:

רשי' ד"ה ללוי דאמר ריחא לאו מילתא היא וכו' וכן ר' יוסי לכאורא אינו מוכרח לומר דר' יוסי סבר ריחא מילתא אלא דגם הוא סבר כרבי יהודה דריחא לאו מילתא אלא אוסר בשעורים מפני ששואבים והוא יותר מריחא ונראה דרשי' לא ס"ל כן ואין כאן מקום להאריך בזה. ועיין בספר בעי חיי הנדפס מחדש חי"ד צ"ה ע"ג ע"ד שהאריך בזה:

רשי' ד"ה אין צולין שני פסחים כו' ואפי' גדי וטלה נראה שכן היתה בגירסת רשי' שהמקשה הביא כל הברייתא והוצרך רשי' לפרשה דאל"כ אין לו מקום כאן ומה לו לרשי' לפרש כיון דהגמרא הביאה אח"כ ולא כאן ועיין תולדות יצחק שהגיה בדברי רשי' ולפמ"ש הא דהוצרך המקשן להביא הסיפא י"ל ע"פ מ"ש בשער המלך ח"ב דף קמ"א דיכול לתרץ ללוי הא מני ר' יהודא דמין במינו לא בטיל וע"פ מ"ש הרי"ף דריח הוה משהו ולכן הביא סיפא ואפילו גדי וטלה דהוה מין שלא במינו ואפ"ה אסור:

רשי' חמשה למעוטי מאי. תולדות יצחק:

תו' ד"ה מאי לאו תערובת טעמם כו' לרשי' י"ל מדקתני מפני תערובות טעמים כמו שהוה מפרש המקשן פירש דתערובות וא"כ פשיטא דאפילו בדיעבד אסור ובע"כ צ"ל כן לרב כדמתרץ הברייתא וא"כ הלא רישא וסיפא אין שוין דמפני תערובות הטעמים בדיעבד אסור ובשתי קדרות דהוה מפני תערובות גופים בוודאי לא אסר אלא לכתחילה אבל בדיעבד אם מכירם וודאי שרי וא"כ ה"ל לפרש אלא וודאי צ"ל דלא צריך לפרש דממילא ידעינן הא כדאיתא והא כדאיתא תערובות טעמים אפילו בדיעבד ותערובות גופים דוקא לכתחילה. ועיין מקום שמואל שער התרוצים ע"ז דף ס"א:

תוס' אסרה רבא כו'. ואפילו פלאדונש. כוונתם לא מיבעיא פשטיטא שיש לו כיסוי למעלה וא"כ לא שייך בו ריח כלל ואפילו בתנורים קטנים שרי וא"צ להרחיק כיון שהוא מכוסה לא שייך ביה ריחא אלא אפי' בפלאדן שהוא מגולה ושייך ביה ריח וצריך להרחיק אפ"ה שרי בתנורים גדולים בלי הרחקה כיון שההבל מתפשט כן מבואר מדברי האגודה שהביא בשם התוספות ומהרש"א כתב בענין אחר וכתב כי דברי פסקי התוספות תמוהין ולפמ"ש ניחא. שוב ראיתי בשאלות יעב"ץ ח"ב סימן קפ"ז שהגיה בדברי התוספות ומה יענה לדברי ספר האגודה ששם לא שייך הגהתו וז"ל הרבה גאונים פסקו כרב לתקן כיסוי לפשטיטא ורמב"ם וכמה גאונים פסקו כלוי ומתירין בדיעבד רק שיהיו רחוקים זה מזה וכן פירשו בתוספות כו' ודוקא תנורים שלהם כו' עכ"ל. הרי מבואר מדבריו כוונת התוספות דפשטיטא שיש לו כיסוי אפילו לרב מותר ופלאדין שאין לו כיסוי לרב אסור וללוי מותר רק שצריך להרחיק אבל היכא שמתפשט ההבל בתנורים גדולים לא שייך ריח וזה שכתבו התוס' שיש להרחיק הפלאדין היינו אפילו ללוי בתנורים קטנים:

תוס' ד"ה ה"ג קמ"ל. עיין מה שכתבו התוס' לעיל דף ע' ד"ה הא וודאי ועיין מה שהקשה הל"מ בפ"א דחגיגה על התוספות ול"ק מידי דיש חילוק בין תשלומין לקביעות זמן. ועיין בחקרי לב רנ"ד ע"א רנ"ה שהאריך ג"כ בדברי התוספות:

תוכן העניינים

יד דוד על פסחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה