יד דוד על פסחים· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף עה:
גחלים יכול עוממת. עיין מקראי קדש בשאלות רש"ע סימן נ"א שהקשה דהרמב"ם פ"ח מהלכות קרבן פסח פסק חתכו ותלאו ע"ג גחלים ה"ז צלי אש דהוה ליה לפרש דוקא לוחשת מקרי אש ולא עוממת דלא מקרי אש כדמשמע הכי ולא תירץ כלום ועיין מלכי בקדש דף ע"ג שכתב כי מדכתב הרמב"ם ותלאו ולא כתב ומניחו משמע דלהכי תלאו כי אלו הי' מניחו נעשה עוממת איברא במקראי קדש העתיק חתכו ובשלו לא ידעתי אם הי' כן בנוסחתו במקום ותלאו וצלאו ואפשר דהרמב"ם הוה מפרש לפי תירץ רבא דוודאי לפי האמת עוממת נמי מקרי אש וה"ק אי גחלים יכול עוממת דנקרא ג"כ גחלים אבל לוחשת לא מקרי גחלים אלא אש ת"ל אש ובוודאי מאש הוה ידעינן בין עוממת בין לוחשת רק בזה הוה טעינן ואמרינן דמחצה גחלת ומחצה שלהבת ת"ל גחלים ולעולם עוממת נמי נקרא אש ומצאתי הגה"ה כתיבת יד בצד ספר מקראי קדש מהרב ר' אברהם ישראל ז"ל ונראה שנתכוון למה שכתבתי.
נטף מרוטבו על החרס. עיין חולין צ"ו ד"ה עד שמגיע.
רשי' על שפך הדשן. עיין תולדות יצחק:
רשי' אע"פ שאין שם דשן. עיין קרבן אהרן ובהרא"ם ונחלת יעקב ותועפת ראם דף נ"ט.
תוס' ד"ה ת"ל ולקח מלא המחתה. עיין שמע שלמה
תוס' ד"ה ואם צלי הוא. עיין לשון לימודים חי"ד כ"א ע"ג.