אור ברסלב

יד דוד על פסחים· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף עה.

דף עד:

תנור שהסיקו וגרפו וכו'. מרכבת המשנה ח"ב פי"ו דמאכלות אסורות הכ"ב:

אי בעית אימא ה"ט דכתיב. תולדת יצחק

למעוטי אבר מעיקרו. יבין שמועה נ"ו ע"ב.

רשי' ד"ה מנוקבת. מרכבת המשנה פ"ח דקרבן פסח ה"ט:

תוס' ד"ה גרפו כו' ותימא לר"י מדברי מהרש"א ומרש"ל נראה שהבינו הקושיא על האיבעיא דפשיטא דאסור בשגרפו ומאי איבעי' ליה וע"ז הקשה מהרש"ל דהא לעיל אמרינן דוקא כשאבוקה כנגדו אבל בגרוף מוכח דמותר. ומהרש"א פירש דמיירי באבוקה כנגדו בלא תנור. אבל לכאורה י"ל דקושיתם היא דמסברא כשם דאבוקה כנגדו אסור ה"ה דבגרוף אסור דמ"ש. ואף אם נימא דלעיל מתיר בגרוף היא גופא קשיא. והקשה בשער המלך ח"א דף ע"ג ע"ד לסברת ר"י דאבוקה כנגדו לא אסור אלא מדרבנן הא אמרינן לעיל עצים דאיסורא לרבנן היכא משכחת לה ומשמע דמקשה היכא אשכח מדאוריית' משמע אבל לרבי ניחא דאבוקה כנגדו מדאוריית' אסירא והנה רשי' פירש כאן לדברי האוסר היינו רבי. ולפ"ז צ"ל דבעל האיבעי' סובר כמ"ד לוחשות ד"ה מותרת ולא פליגי אלא כשהאבוקה כנגדו ואפ"ה לרבנן מותר ולהכי הוצרך לומר למאן דאסור דאלו לרבנן שרי דאי בעל האיבעי' סבר דוקא עוממת מותרת א"כ פליגי ר' ורבנן בלוחשת וא"כ באבוקה כנגדו אפילו אליבא דרבנן אסור לא הוה צריך לומר לדברי האוסר אלא אליבא דכ"ע הוה מצי למיבעי איברא דיש גם לפרש לדברי האוסר היינו למאן דאסור אבוק' כנגדו אליב' דכ"ע והיינו הך מ"ד דמוקי פלוגתייהו בגחלים לוחשות דלדידיה אבוקה כנגדו לכ"ע אסור וא"כ האיבעי' גם איליבא דרבנן וע"ז תירץ ר"י דלהך מ"ד דרבנן נמי אסרי כשאבוקה כנגדו ס"ל דהוה רק מדרבנן דלרבי הוה מדאורייתא ולפיכך אסר גחלים לוחשת אטו אבוקה כנגדו ורבנן דסברי אבוקה גופא רק מדרבנן לא גזרו לוחשת אטו אבוקה ולעיל דהוה ניחא ליה להך מ"ד דמשכחת עצים דאיסורא לרבנן באבוק' כנגדו אע"ג דהוה רק מדרבנן הוה ס"ל מהכרח הקושיא דגם לרבנן הוה מדאורייתא באבוקה כנגדו ואפ"ה לא גזרו בלוחשת. אבל בתר דמתרץ לאידך (מ"ר) [מ"ד] דמשכחת עצים דוקא בשרשיפא גם להך מ"ד נימא הכי ונאמר דאבוקה כנגדו לא הוה רק מדרבנן לרבנן מדלא גזרו בגחלים אבל לרבי דגזר בגחלים לוחשות שפיר י"ל אבוקה הוה דאורייתא ובזה אתי נמי שפיר מה שהקשה בשער המלך דלעיל דף כ"ב ד"ה מנין כתבו בשם ר"י דלמאן דאמר אין שבח עצים בפת הא דאסר קרא בשמן דהוה בעין משמע הא למ"ד יש שבח עצים ניחא דאסר קרא והא ר"י סבר אף למ"ד יש שבח עצים בפת היינו רק מדרבנן ולפמ"ש ניחא דלרבי להך לישנא דגחלים לוחשות אסורא וודאי מדאורייתא הוא ולדידי' ניחא בפשוטו הא דאסר קרא וע"ש בשער המלך. ובמקראי קדש דף פ"ח:

תוכן העניינים

יד דוד על פסחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה