אור ברסלב

יד דוד על פסחים· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף סג.

דף סב:

דאמר רבא עדיין היא מחלוקת ע"ל נ"ט ד"ה דאי ר"מ.

אמר אביי דאמר סימן ראשון למולים. עיין זבחים מ"א ד"ה ממאי דקתני.

המתכוון לומר תרומה ואמר מעשר. ערוכין ה' ד"ה אדם יודע.

השוחט את הפסח על החמץ. באר יעקב כ"ד ע"ד ל' ע"א. ועיין מקום שמואל בשו"ת דף ע"ו ע"ב. שאגת ארי' ס"ט ע"ב.

ר' שמעון אומר הפסח בי"ד חולין פ"ה ד"ה ואין דנין

ושאר כל הזבחים. עיין יומא כ"ט ד"ה אלא.

ובמועד לשמו פטור שלא לשמו חייב. עיין יומא ס"ג ד"ה טעמא.

רשי' ושלא לשמו פטור דפסול הוא. עיין מה שהקשו התוס' בחולין דף פ"ה ד"ה ואין דנין. ועיין זרע יצחק.

רשי' ד"ה חייב וכו' וחייב על לאו דלא תשחט בהדי לאו דלא יראה וכו' מדכתב רשי' כן במועד ולא כתב כן את"ק דאמר עובר בל"ת היינו לא תשחט מלבד לאו דלא יראה נראה דס"ל לרשי' דבע"פ אינו עובר בבל יראה אמנם כבר כתבתי בפ"ק דמוכח מדברי רשי' לעיל דף מ"ד ובב"ק דף כ"ט דאף בע"פ עובר בבל יראה מיהו זה דוקא אליבא דר' יהודה דאמר חמץ לפני זמנו בלאו על אכילתו א"כ שפיר י"ל דעבר ג"כ בלא יראה אבל לר"ש דאמר דליתיה בלאו או דאסור מדרבנן פשיטא דלא שייך בל יראה וא"כ רישא דמתניתין ר"מ היא דהא ר' יהודה ור"ש פליגי ולר"מ קאמר בהדיא בירושלמי דאינו עובר בבל יראה בע"פ כי מששה שעות ולמעלה אינו אסור רק מדרבנן (ומשמע אבל לרבי יהודה עובר בבל יראה) ור"ש מוקי התם כר"מ ויש לדקדק על הירושלמי למה צריך לאוקמי כר"מ הא ר"ש גופיה סבר דלפני זמנו בלא כלום מיהו י"ל דהירושלמי סבר דהיה מקום לומר לר"ש דאסור מן התורה אע"ג דלית ביה לאו ולהכי קאמר דסבר כר"מ דאמר כן להדיא ובירושלמי אמר דמה"ט מחייב ר"ש שאר זבחים במועד מפני דעבר בב"י ופוטר בע"פ מפני שאינו עובר בב"י ואע"ג דלכאורה הירושלמי חולק בזה על תלמודא דידן דנתן טעם אחר מזבח זבחי מ"מ י"ל דהכל עולה לקנה אחד וגם הגמרא דידן צריך לטעם הירושלמי ולפיכך ברישא דר"ש הפסח בי"ד לשמו חייב לא פירש"י דעובר בב"י כי לר"ש בע"פ אי אפשר לומר דעובר בב"י כמו שכתבתי וכמו שסובר הירושלמי. עוד מקשים על רש"י דחייב משמע מלקות ולקמן דף צ"ה כתב רש"י דלא יראה הוי ניתק לעשה דלעולם בעמוד והשבת קאי וכבר כתבתי בפ"ק דדוקא לר"י דלא יראה הוה בע"פ ובזמן דאך ביום הראשון א"כ שפיר הוה לאו הניתק לעשה אמנם לר"ש דבל יראה ליתיה בע"פ אבל בעשה דאך ביום הראשון תשביתו הכל מודים שהוא בע"פ וא"כ איך אפשר לומר דהוה לאו הניתק לעשה שהרי העשה קודם ללאו ועיין בחקרי לב דף קמ"א שהאריך הרבה בדברי רש"י ונכנס בדוחקים. ומה שכתבתי נ"ל נכון ובפרט אחרי הראות דברי הירושלמי כי פלוגתא דר"ש ור' יהודה היא אם עוברים בע"פ בבל יראה:

תו' ד"ה ר"מ עיין ב"מ מ"ג ד"ה החושב דשם כתבו התוס' ג"כ דמוכח מהכי דמחשבה לחוד לא מהני רק דבעי דיבור וע"ש בתוספות י"ט דבתו' דחולין לא משמע כן ומה דמשמע מדברי רשי' בקדושין דף ס"ב דסגי במחשבה לחודיה כבר מחקו מהרש"ל ובלי ספק שטעמו הוא ממה דמשמע מדברי רשי' כאן דבעי דיבור. ועיין בספר בני דוד דף ס"ג ריש ע"ג ובספר פרי האדמה ח"ב דף ז' ולהלן וע"ש על לשון רשי':

תוס' ד"ה המתכוון. עיין בית ישחק י"ט ע"ב:

תו' ד"ה השוחט את הפסח. אמר ריב"א דהפסח כשר כו' בירושלמי נפקא ליה מקרא דהכתוב קראה זבחי והביאו במשנה למלך פ"א דהלכות קרבן פסח. ויש לתמוה על התוס' דבכל מקום דרכם להביא הירושלמי וכאן לא הביאו ואפשר לומר דהתוס' הוצרכו לומר כן משום ר"ש דבירושלמי דרש טעמו דר"ש מתרי קראי לא תשחט ולא תזבח חד לפסח וחד לשאר קרבנות והא דפסח דוקא בע"פ ושאר כל הקרבנות במועד מקרא יליף וא"כ אייתר זבחי לר"ש להכשיר הפסח אבל לתלמודא דידן נפקא לן מן זבחי לקמן לר"ש וא"כ לא אייתר זבחי להכשיר הפסח ולכן הוצרכו לומר דממילא כשר דהא לא שינה עליו הכתוב לעכב אבל לרבנן שפיר י"ל דס"ל לטעמא דהירושלמי מן זבחי דאתא להכשיר הפסח ובזה אתי שפיר מה שהקשה הפר"ח במים חיים ב' ע"ג דאיך אפשר לומר דהפסח כשר הא קימ"ל כרבא דאמר כל מילתא דאמר רחמנא לא תעבוד לא מהני ולפי מ"ש י"ל דלרבנן כשר מטעם זבחי כמ"ש בירושלמי ור"ש באמת ס"ל אי עביד מהני אלא דאנן לא קימ"ל כר"ש כמו שפסק הרמב"ם והא דלא כתבו התו' באמת לר"ש פסול והתוספתא אתי' כרבנן משום דדוחק הוא לומר דפליגי ר"ש ורבנן נמי בהא אי הוא פסול או לא ובמשנה למלך שם הקשה על הירושלמי דמשמע אי לאו זבחי מסברא פשוטה הי' פסול. ובמנחות דף כ"ג גבי לא תאפה חמץ קאמר אימא גברא לקי אבל אפסולי לא מפסל ומתרץ דאמר קרא תהי' לעיכובא אלמא אי לא כתיב קרא לעיכוב ממילא פסול וי"ל דמ"ד דפריך סתם במנחות הכי סבר כאביי דכל מילי דאמר רחמנא לא תעבוד אי עביד מהני ולכן ס"ל דכשר אבל הירושלמי ס"ל כרבא ולכן פסול אי לא הוה נפק מן זבחי דכשר ועיין מהרש"א שכתב הרי שנה דכתב בפ' משפטים ובפ' כי תשא ותירץ דאתי לתרי לאוי והכל תפסו עליו דכל היכא דאיכא למדרש דרשינן ולא מוקמינן בלאוי יתירא ויש ליישב. ועיין שער המלך ח"ב פ"א ע"ג וח"ג נ"ו ע"א. חזון נחום קדשים ק"נ חק נתן רי"ג ע"א מלך שלם ח"ב ט"ו ע"ד. לימודי ה' מ"ה מ"ו ועיין מגילת ספר לאוין י"ו ע"ג.

תוכן העניינים

יד דוד על פסחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה