יד דוד על פסחים· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף סב:
הוא לא כשר לשם אחרים ולא אחרים כשרים עיין זבחים ז' ד"ה אלא הוא:
מה בין לשמה ושלא לשמה לאכליו ושלא לאכליו. עיין זבחים ד' ד"ה מחשבה.
תו' ד"ה לימא הואיל וכו' עיין מהרש"א ומה שהקשה מסוגיא דיומא דף ס"ב דרב חסדא סבר הואיל ואלו בהאופה מי"ט לחול לית ליה הואיל וכתב דדוחק לומר דרב חסדא מדרבנן לית ליה הואיל ע"ש ובאמת אפילו בדוחק אי אפשר לומר כן דהא רבה לעיל דף מ"ו הקשה ואי משום עירובי תבשילין שרינן איסורא דאורייתא ואי רק מדרבנן לא אמרינן הואיל אבל מדאורייתא אמרינן הואיל הרי ליכא איסורא דאורייתא וכבר השיג בשער המלך ח"א דף נ"א ע"ג וחק נתן רי"ג ע"א ולעיקר קושיתו לשיטת בעל המאור לאו קושיא היא דס"ל דלחומר' אמרי' הואיל היכא דלא מחוסר מעשה אבל לקולא בכל ענין לא אמרינן הואיל וגם דברי התוספות יש לפרש כן דהא דלא אמרינן הואיל בכל ענין מן התורה היינו במחוסר מעשה שהרי מן הראי' שהביאו לא מוכרח אלא במחוסר מעשה אבל בשאינו מחוסר מעשה לא מוכח מידי ועיין מה שתירצו בחק נתן שם ובצרור החיים ס"ט ובתוספות ישינים דיומא הקשו מהך דהכא ותירצו בשם רבי אלחנן דהכי נמי מחוסר מעשה ולכאורא לא משמע כן מגמרא דהכי וצ"ל דלרבה דוקא הוה מחוסר מעשה אבל לרב חסדא לא הוה מחוסר מעשה ועיין משאת משה חח"מ ס"ג ע"ג ועיין מ"ש לעיל דף מ"ו.
תוס' ד"ה מה בין לשמו שלא לשמו וכו' הא גמר לעיל מקרא וכו' לכאורא לא מצינו כן לעיל דנפקא לן מקרא ואולי כוונתם למאי דנפקא לן מקרא דמקצת ערלות לא פסלה לכ"ע וזה הי' כמקצת אוכלין וכן כתבו התוספות לעיל בד"ה שחטו למולין דאוכליו ושלא לאוכליו נפקא מלמולים וערלים ובוודאי כוונתם כמ"ש דערלים נמי מקרי שלא לאוכליו כיון דעיקר הפסול שאינו יכול לאכול וכן כתב בבני דוד דף ס"ו ע"א: