יד דוד על פסחים· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף נט:
כל כמה דלא אכלי כהנים בשר כו'. עיין זבחים ויו ד"ה והלא.
עשאו כמי שנטמאו או שאבדו. עיין יומא כ"ט ד"ה אלא:
רב כהנא רמי כתיב לא ילין. משנה למלך פ"א דקרבן פסח ה"ז בארוכה ועיין מה שכתב במלכי בקדש שם:
רמי ליה רב ספרא לרב כתיב כו' בזכרון יוסף דף קי"א הקשה בשם חמיו הגאון מהר"ל ז"ל דמאי קושיא הא התוספות בסוף פ"ק דשבת וביומא מ"ו ולקמן דף פ"ג כתבו דאמרינן ולא עולת חול בשבת ולא עולת חול בי"ט היינו בלא משלה בהן האור אבל במשלה בהן האור שפיר דמי וא"כ קרא דלא ילין הא כל הלילה ילין מיירי במשלה בהן אור דאז מותר. והנה התוס' במקומות הנזכרים כתבו דריב"א מסופק אם הוא באיברי התמיד דוקא או גם בשאר הקרבנות ואם נאמר דבתמיד דוקא הוא ל"ק מידי. ולפי דעת הרמב"ם שפסק כרב הונא שם ביומא נמי לא קשה דהרי הוא חולק על זה וסובר דסופו של תמיד שנותרו אין דוחין את השבת ואפילו לשאר אמוראי דסברי דדחי י"ל דהיינו דוקא לר"מ דאמר חמש מערכות הי' במקדש אבל לשאר תנאי דסברי דלא הי' מערכה בפני עצמה רק הי' מקריבים אותו על המערכה גדולה י"ל דלא דחו שבת ועיין בארוכה מזה במשנה למלך פ"א דתמידין ומוספין עוד י"ל דע"כ קרא לא מיירי במשלה בהן אור דהא משמע קרא דלא ילין ואם לן נעשה נותר ופסול ועובר בלאו דלא ילין. והרמב"ם דפ"ג דפסולי המוקדשין פסק דבמשלה בהן האור אפי' אם ירדו יעלה שניה וכשרין והי' מקום לחלוק בין משלה האור ברובן או לא. אך המשנה למלך הכריע שם דלא צריך למשלה האור ברובן וכיון שכן אי אפשר לאוקמיה קרא דלא ילין במשלה בהן האור כי במשלה בהן האור אינו עובר בבל ילין כלל:
תוס' ד"ה ולא עולת חול בשבת. עיין שדה הארץ פ"ה ע"ג:
תוס' ד"ה בי"ד שחל בשבת. יד אהרן א"ח סימן תע"ג בהגהות הטור. חקרי לב קפ"ה קפ"ו. מטה אשר סימן כ"ב חזון עובדיה ס"א ע"ב: