יד דוד על פסחים· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף נב.
רב נתן אזיל מבי רב לפומבדיתא. משפט צדק ח"ב סימן ע"ב תוך התשובה:
ולינגדיה מר נגידא. מהורר דוד כהן בית כ"ב חדר ה'. שער אפרים סימן ס"ד. עיין גופי הלכות ס"א ע"א נחפה בכסף קנ"ב:
המוליך פירות שביעית. עיין בקונטרס ר"י אלפאנדרי אשר במוצל מאש ח"ר סימן ל"ג שהקשה דלמה לי טעמא דנותנין עליו חומרי מקום שיצא וחומרי מקום שהלך תיפוק ליה דבלא"ה אסור כיון דבמקומם כלו לחיה מן השדה א"כ כבר נאסרו וא"כ כיון שנאסרו מי יתירם ומה שתירץ הרב ז"ל הוא דוחק גדול כמ"ש הוא עצמו וע"ש. ונ"ל דאפשר לומר דצריך האי טעמא דנותנין עליו חומרי מקום דהרי לקמן תנינן דג' ארצות לביעור יהודא ועבר הירדן וגליל ושלש ארצות לכל אחת ולפירש"י אם כלה באחת מן הארצות מותר עד שיכלה האחרון שבאותן ארצות שביהודה או שבגליל מעתה אם כלה אחד מן הארצות וסברי שכלה גם בשנים הנותרים ונהגו איסור אבל באמת לא כלו והביא פירות ביהודה מארץ שלא כלו לארץ שכלו והי' נוהגים איסור דמצד הדין לא נאסרו אותן הפירות כלל כיון דבאמת לא כלו רק מכח חומרא המקום שהלך לשם אסור וכן להיפך איברא דזה ניחא לפירשי' והרמב"ם אבל לפירש התוספות דאם כלה בארץ אחת ביהודה אסור בכל אותו הארץ אע"פי שיש בארץ אחרת ביהודה קשה עדיין קושיות הרב מהר"י אלפאנדרי וצ"ע ועיין על הסוגיא בספר קרבן אליצור דף קכ"ג ע"ב:
הכובש שלשה כבשים. עיין שער המלך ח"ב קמ"ג ע"ג
תוס' ד"ה בישוב. חק נתן רי"ג ע"א: